אַף  פַּעָם  לֹא  בָּאתִי  לִזְלֹל  בְּטָבֶרְנָה,
וּוִיסְקִי  חָזָק  עַל  סִפּוּן  לֹא  שָׁתִיתִי.
בָּלָדוֹת  עַמִּים  בֶּטַח  לֹא  תְּסַפֶּרְֶנָה
עַל  אֵיךְ  שֶׁדָּהַרְתִּי  עַל  סוּס  בְּהָאִיטִי.

יָדַי  לֹא  תִּמְשֹׁךְ  בַּמִּפְרָשׁ  הַמָּתוּחַ,
מָשׁוֹט  לֹא  אָרִים  בְּסִבּוּב  הוּרִיקָנִים.
אוֹהֶבֶת  אַטְלַנְטִיקָה  עֵלֶם  מָלוּחַ:
חֲזֶהוּ  נִשְׁחַק,  עֲקֻמּוֹת  הָרַגְלַיִם.

חוֹמוֹת  הַקְּרָחִים  יוֹשִׁיבוּנוּ  בְּכֶלֶא.
בְּאָחוּ  לָבן  –  תְּעִיָּה  מְאַגֶּפֶת
לָרֶגַע  בּוֹ  אָמוּנְדְסֵן  סוֹף  סוֹף  יַרְשֶׁה  לִי
לִרְאוֹת  אֶת  הַקֹֹּטֶב  –  וְּלוּ  בְּמִשְׁקֶפֶת.

אוּלָי  –  לַעֲזֹב  אֶת  חוֹפִי  אֶתְמַהּמֵהַּ,
אַךְ  כַּמָּה  חוֹשֵׁק  כִּי  בְּסַעַר  הַתֹּפֶת
אֲנִי  שֶׁהַּכֹּל  עַל  אוּקְרַיְנָה  יוֹדֶעַ
אָקוּם  לְמִשְׁמֶרֶת  בַּלַּיְלָה  הַטְּרוֹפּי.

עַל  חֹרֶשׁ  רָדוּם,  בְּשָׂדוֹת  סְבִיב  צֶ’רְנִיגוֹב
לֵילוֹת  שֶׁכָּאֵלֶּה  עוֹד  טֶרֶם  יָרָדוּ:
נְחִילֵי  כּוֹכָבִים  שׁוֹטְטוּ  כְּמוֹ  הִפְלִיגוּ
עַד  שֶׁבַּלְּבָנָה  נִתְקְעוּ  הֵם  וְקָדוּ.

כֶּשָׁרְצִּתי  בָּעִיר  וְהֵאִיר  הַיָּרֵחַ  –
אֶצְלִי  בַּחֲצוֹת  נוֹעֲלִים  הַדְּלָתַיִם  –
נִדְמֶה  לִי  הָיָה  כִּי  פִּלֵּס  אֶת  הַדֶּרֶךְ
נָמֵר  מְשֻׁפָּם  שֶׁיּוֹרֵד  אֶל  הַמַּים.

1926