בַּסְּבַךְ  הַפִּרְאִי  שֶׁל  חָשְׁכֵי  הַחוּצוֹת  אֶתְנוֹעֵעַ
לְצֵל  הַזְּמוֹרָה  עַל  קְפִיצֵי  כִּרְכָּרָה  מְאֻפֶּלֶת,
לְבַרְדַּס  הַשֶּׁלֶג,  לְרַעַש  נִצְחִי  שֶׂל  רֵחַיִם…
  
שְׁבָרִים  שֶׁל  תַּלְתַּל  עַרְמוֹנִי  –  זֶה  כָּל  מָה  שֶׁזָכוּר  לִי
בְּאֹבֶךְ  הָעֶצֶב  –  וְלֹא,  בַּחֻמְצֹנֶת  הַפוֹרְמִית
מִמֶּנּוֹ  צְחִיחוּת  עִנְבָּרִית  בַּשְּׂפָתַיִם  נוֹתֶרֶת.
  
עַתָּה  הָאֲוִיר  עִם  הַגָּוֶן  הַחוּם  לָעֵינַיִם.
גַּלְגַּל  הָאִישׁוֹן  מִתְלַבֵּשׁ  בַּצִּפּוּי  הַזּוֹרֵחַ,
וּמָה  שֶׁיָּדַעְתִּי:  הָעוֹר  הַוָּרֹד  כְּמוֹ  תַּפּוּח.
  
בְּכָל  זֹאת  בֵּינָתַיִם  חָרְקוּ  בַּרְזִלֵּי  הַמִּזְחֶלֶת,
עָקְצוּ  כּוֹכָבִים,  בְּמַרְבַד  הַמַּחְצֶלֶת  הִבִּיטוּ,
וְעַל  הַקְּלִידִים  הַקְּפוּאִים  טוֹפְפוּ  הַטְּלָפַיִם.
  
הָאוֹר  הַיָּחִיד  –  בְּמִרְמָה  עוֹקְצָנִית  מְכֻכֶּבֶת,
זוֹרְמִים  הַחַיִּים  –  מֵעֵין  קֶצֶף  בַּרְדָּס  תֵּאַטְרָלִי,
אֵין  מִי  שֶׁיַּגִּיד:  "בְּחָשְׁכֵי  הַחוּצוֹת  אֶתְנוֹעֵעַ…"

1905