אַתְּ  יְחִידָה  אֶצְלִי  —
כְּמוֹ  סַהַר  בְּנוֹף  לֵילִי,
כְּמוֹ  אָבִיב  בְּשָׁנָה,
כְּמוֹ  עֵץ  בְּתוֹךְ  עֲרָבָה.
אֵין  עוֹד  שְׁנִיָּה  כָּזֹאת  —
מֵעֵבֶר  לְכָל  נְהָרוֹת,
מֵעֵבֶר  לָעֲרָפֶל,
אֵין  בְּכָל  הַתֵּבֵל.

כְּפוֹר  מְכַסֶּה  חוּטִים,
עַרְבַּיִם  —  אֶת  הֶעָרִים,
עוֹלֶה  לוֹ  כּוֹכָב  אֶחָד  —
הוּא  שֶׁיָּאִיר  לָעַד:
כְּשֶׁתִּשְׁתּוֹלֵל  סוּפָה,
כְּשֶׁאֶפֹּל  עַל  מִטָּה,
כְּשֶׁאֲנַעְנֵעַ  אֲנִי
אֶת  עֲרִיסַת  בִּתִּי.

הִנֵּה  הַנָּהָר  עָשָׂה
פְּנִיָּה  חַדָּה  כְּפַרְסָה.
אַתְּ  יְכוֹלָה  לִבְחֹר  —
לָלֶכֶת  אוֹ  לַחֲזֹר,
גַּם  לְהַחְזִיר  חוֹבוֹת,
גַּם  לְחַפֵּשֹ  אֲהָבוֹת,
רוֹצָה  לַעֲזֹב  —  תֵּלְכִי,
רַק  שֶׁתָּאִירִי  לִי!