בְּיֶרִי  וָאנְקָה  לְהוֹרֵג  הוּצָא  –
כִּי  הוּא  עַל  הָעֶמְדָּה  שֶֹנִּפְרְצָה
לֹא  עַד  הַסּוֹף  שָׁמַר  –  בְּכָךְ
שֶֶלֹּא  הֶחְזִיק  בָּה.  וּבָרַח.

הַמַּפְצִיצִים  הַפְצֵץ  הִפְצִיצוִ,
מֵהַשָּׁמַיִם  אֵשׁ  הִשְׁפְּרִיצוּ
וְאֶת  כִּמְעָט  כֻּלָּם  הָרְגוּ.
רַק  בַּיָּחִיד  –  בּוֹ  –  לֹא  נָגְעוּ.

הָיָה  מִשְׁפָּט.  הוּא  לֹא  הוֹכִיחַ
זֶה  שֶׁמִּתַּחַת  לַגּוּפוֹת
רַק  בְּמִקְרֶה  לָצאֵת  הִצְלִיחַ.
לָקַח  לַקֶּבֶר  אֶת  הַסּוֹד.

מַכָּה  לְעֵבֶר  הָרַקָּה.
שָׁפְכוּ  קְצָת  חוֹל  עַל  הַקַּרְקָע,
וְאֵין  אַף  שֶׁמֶץ  שֶׁל  סִימָן
לַבּוֹר  שֶׁבּוֹ  שׁוכב  אִיוָון.

בִּנְהַר  הַדְּנֶפְּר  הוּא  לֹא  חָצָה  –
דּוּמָם  נָפַל  בִּנְהַר  הַלֶּתֶה.
בִּשְׁעַת  זְרִיחָה  הַכּלֹ  בֻּצַּע,
כְּשֶׁהַחַמָּה  עוֹד  לֹא  לוֹהֶטֶת.

1975 (?)