הָאַהֲבָה  —  כְּמוֹ  סַיִף  חַד,
אִם  מְנַסִּים  אוֹתָהּ  לִלְפּוֹת:
אֶת  הַנִּצָּב  מוֹשֵׁךְ  אֶחָד,
וְהַשֵּׁנִי  —  מוֹשֵׁךְ  בַּחֹד.

גַּם  מַעֲנִיק  הָאַהֲבָה  —
בְּשִׁיטָתוֹ  אוֹתָהּ  הוֹדֵף:
אוֹ  שֶׁמַּגִּישׁ  אֶת  הַנִּצָּב
אוֹ  שֶׁדּוֹחֵף  הַחֹד  לַלֵּב.

חַכּוּ!  הַהוּא  שֶׁהִתְקַשָּׁה
לַחְסֹם  הַלַּהַב  בְּיָדָיו  —
בָּאַהֲבָה  הַחֲדָשָׁה
יִלְחַץ  הֵיטֵב  עַל  הַנִּצָב,

לֹא  יְרַחֵם,  כְּשֶׁזֶּה  יָבוֹא,
עַל  הַיָּדַיִם  הָרַכּוֹת  —
כְּאִלּוּ  לֹא  חָוָה  עַצְמֹו,
אֶת  קֹר  הַחֹד,  אֶת  קֹר  הַחֹד …