נֵד  הַמֶּלַח  מֵעַל  יַרְכֵּתַיִם  –
מָה  יָרֹק  הוּא  וּמָה  סָמִיךְ.
כָּאן  לְפֶתַע  גָּבְהוּ  הַמַּיִם
וְנַחְשׁוֹל  בְּנַחְשׁוֹל  מוֹלִיך.
מִתְנוֹעַעַת  הַסּוֹלְלָה
מִבָּקוּ
עַד  מָחָצְ’קָלָה.

לֹא  צִ’יזְבָּטִים,  לֹא  שִׁיר,  לֹא  וִכּוּחַ  –
אֲחַר  מַיִם  אָנוּ  נוֹהִים:
יָם  הַקַּסְפִּי  –  הוֹלְכִים  עִם  הָרוּחַ
הַגַּלִּים  בְּגֹדֶל  מַדְהִים.

אַחַר–כָּךְ
וַיָּשֹׁכּוּ  הַמָּיִם.
אוֹר  לֵילִי.
אֲדָוֹת  שְׁקֵטוֹת.
בְּתִפְרַחַת  כּוֹכְבֵי  הַשָּמַיִם  –
לְיָפְיוֹ  שֶׁל  הַטֶּבַע  אוֹת.
מִמָּחָצְ’קָלָה
עַד  בָּקוּ
יְרָחִים  עַל  הַצַּד  שָׂחוּ.

וַאֲנִי  נֶעְמָד  רָגוּעַ,
מְגַחֵךְ  בִּקְצֶה  הָעֵינִית:
זֶה  הַיָּם  בִּשְׁבִילִי  –  שַׁעֲשׁוּעַ,
תַּאֲמִינוּ  לִי,
כְּמוֹ  שְׁלוּלִית.

בְּקַרְקַע  זֶה  יוֹתֵר  גָּרוּעַ,
כְּבָר  נֻעְנַעְנוּ  בַּחֲשֵׁכָה.
כְּשֶׁבְּיָם  מַתְחִיל  הַנִּעְנוּעַ  –
מִשְׁתּוֹלֵל  הוּא  עַל  הַקַּרְקַע.
עַל  סוּסֵי  קוֹזָקִים  רָכַבְנוּ  –
וְאֻכָּף  מִדָּמִי  רָוָה.
בַּחוּרוֹת  נִבְזִיּוֹת  אָהַבְנוּ  –
וְאוֹתִי  נִעַנְעָה  אַהֲבָה.

מָה  עוֹד,  ווֹדְקָה  הָיְתָה?
עַל  הַכֵּיפָאק!
כֹּהַל  חַם,
יָרֹק
וְאָלִים.
בַּמִּשְׁתִּים  הִתְנַעְנַעְנוּ  בְּשֶׁפַע  –
לְיָמִין,  לִשְׁמֹאל  –
וּבִפְנִים…

כֹּוכָבִים  כְּמוֹ  גֶּשֶׁם  עוֹפֶרֶת,
מַבְלִיחִים  לִי:
תִּישַׁן,  אוּלַי?
מִתְנוֹעֵעַ  הַבַּיִת  בַּדֶּרֶךְ  –
וַאֲנִי  אִתּוֹ,  בְּחַיַּי…

מֶלַח  זָב
בְּזֵעָה  מְשַׁסַּעַת
עַל  הָעוֹר  שֶׁל  גַּבִּי  הַנִּשְׁרַף,
הַמְּלָאכָה  אוֹתִי  מְנַעְנַעַת
טוֹב  מִכֹּהַל
וְטוֹב  מִקְּרָב.

מָה  יִמְתַּח  בִּי
הַיָּם  הַמָּתוּחַ?
מָה  לִי  כָּל  הַגַּלִּים
אֵי  שָׁם?
גוּף  כָּבֵד  מְחֻבץ  –  הוּא  מָלוּחַ
מֵהַמֶּלַח  אֲשֶׁר  בַּיָּם.

אֵיךְ  אָסוֹן  יְרַקְרַק  בִּי  נוֹגֵעַ,
אִם  שִׁנַּי –
כְּמוֹ  קַצֶּפֶת  קַלָּה,
וְכָל  עוֹד  שִׁירִי  מִתְנוֹעֵעַ
מִבָּקוּ
עַד  מָחָצְ’קָלָה.

1930