לְמַטָּה — קֶרַח, וּלְמַעְלָה — קֶרַח.
אֲנִי בָּאֶמְצַע. אֵיפֹה הַמִּלּוּט?
בָּרוּר שֶׁרַק לְמַעְלָה — שָׁם הַדֶּרֶך,
צָרִיךְ לְהֵעָזֵר בְּסַבְלָנוּת.

הַקֶּרַח מֵעָלַי קָשֶׁה מֵאֶבֶן!
אֲנִי — חוֹרֵשׁ בְּמַחְרֵשָׁה שְׁחֹרָה.
אָשׁוּב אֵלַיִךְ, כְּמוֹ סְפִינַת הַזֶּמֶר,
נוֹשֵׂא אִתִּי כָּל תָו וְכָל שׁוּרָה.

רָחוֹק אֲנִי מִיּוֹבֵלִי עֲדַיִן,
רַק אֶלֹקִים וְאַתְּ עָלַי שׁוֹמְרִים.
אֲנִי מוּכָן לְכָל שִׁמּוּעַ בַּשָּׁמַיִם —
לַסָּנֵגוֹרְיָה יַעַמְדוּ לִי הַשִּׁירִים.