הוֹ  חַיַּי!
עֲבַרְתֶּם,  חֲלַפְתֶּם,
בְּלִי  קְלִישֶׁה  רֵיקָנִי  מִתְלַהֵם.

וְעֲדַיִן  אַתֵּם  –
כְּמוֹ  צְלָלִים
לַשָּׁנִים  עִם  הַזִּיו  הַטִּילִי.
לֹא  מַסְלוּל  –
אֶלָּא  קַו  מְקֻוְקָו
בְּקִמּוּר  הַמַּסְלוּל  הַמּוּעָף.

אֵין  מָטוֹס.
רַק  תְּלוּיָּה  בָּאֲוִיר,
שָׁם,  בַּתְּכֵלֶת,  טַבַּעַת  הַגִּיר.
אַךְ  אוֹרָהּ  מִטַּשְׁטֵשׁ,  צָף,  נִלְעָס.
זֶה  כָּל  מָה  שֶׁהִשְׁאִיר
הַמָּטָס.

1964