בַּכְּפוֹר  הָאַוְרִירִי  עָשָׁן  קָלִיל  נָמַס,
וְאָנוֹכִי,  בִּדְרוֹר  הָעֶצֶב  מְכֻנָּס,

הָיִיתִי  עָף  בְּרֹן  שָׁקֵט  צוֹנֵן  גָּבוֹהַּ
וְנֶעֱלָם  לָעַד,  אַךְ  לִי  הוּעַד  לִפְסֹעַ

בִּרְחוֹב  מֻשְׁלָג,  בִּשְׁעַת  הַדִּמְדּוּמִים  שֶׁבָּהּ
לְהֵד  הַנְּבִיחוֹת  הָעֶרֶב  לֹא  כָּבָה

וְלִקְרָאתִי  עוֹדָם  עוֹבְרִים  שָׁבִים  בַּדֶּרֶךְ…
דַּבֵּר  אַל  תְּדַבְּרִי  עִמִּי!  מָה  אֶעֱנֶה  לָךְ?

1909