בָּלָלָיֶיצְ’קָה  שֶׁלִּי
בָּאָרוֹן,  מַדָּף  שְֹמָאלִי.
מְנַגֵּן  אֲנִי  וְשָׁר  לִי
שִׁיר  שָׁקֵט  עַל  גּוֹרָלִי:

הַדִּמְדּוּם  הַחֲרִישִׁי
עַל  חֲדַר  מִיּוּן  רָאשִׁי
תִּסְתַּכְּלוּ  בִּי,  סָנִיטָרִים
וְתָנִיחוּ  לְנַפְשִׁי!

הָרָקִיעַ  נֶהְדָּר,
הַקִּיטוֹר  מֵעַל  הָהָר.
אַךְ  לִחְיוֹת  לִי  עַל  הַגֶּבַע
רַק  חֲצִי  שָׁעָה  נִשְׁאָר.

הִסְתַּתֵּר  בְּתוֹךְ  הַצֵּל
מְרַגֵּל  וּמְחַבֵּל,
שֶׁהֵכִין  הֲמוֹן  תַּחְמֹשֶׁת  —
וְאוֹתִי  הוּא  יְחַסֵּל.

בּוֹא  נִקְשֹׁר  אֶל  הַחוֹלִית
שְׂרוֹךְ  מִנַּעַל  יְמָנִית  —
וְאוּלַי  בְּזֶה  הַנֶּשֶׁק
אֶהֱרֹג  אֶת  הַבַּנְדִּיט.

הָאָבָק  עַל  הָרַקָּה,
הַצַּלֶּקֶת  עֲמֻקָּה,
וְחַיַּי  יוֹצְאִים  מִמֶּנִי  —
נִשְׁפָּכִים  עַל  הַקַּרְקַע.

סוּס  דּוֹהֵר  חָזָק  בַּשְּׁבִיל,
אֵשׁ  רוֹעֶמֶת  —  זֶה  מַבְהִיל!
תִּזְדָּרֵז  אֵלַי,  הַדּוֹקְטוֹר!
וְתַצִּיל  אוֹתִי,  תַּצִּיל…