И все-таки настаиваю я,
и все-таки настаивает разум:
виновна ли змея в том, что она змея,
иль дикобраз, рожденный дикобразом?
Или верблюд двугорбый, наконец?
Иль некий монстр в государстве неком?
Но виноват подлец, что он — подлец.
Он все-таки родился человеком!
אֵינִי נִרְגַּעַת בְּעִנְיָן עָדִין
וּבִינָתִי בְכָל זֹאת מִתְעַקֶּשֶׁת:
הֲאִם אָשֵׁם תַּנִּין שֶׁהוּא תַּנִּין?
גָּמַל – בְּכָךְ שֶׁעַל גַבּוֹ דַּבֶּשֶׁת?
נָחָשׁ – כְּמוֹ אָנָקוֹנְדָּה, לְמָשָׁל?
אוֹ סְתָם מִפְלֶצֶת תַֹּחַת הָרָקִיעַ?
בְּרַם אָשֵׁם נָבָל שֶׁהוּא – נָבָל:
כְבֵן אֲדָם הוּא לַיְּקוּם הִגִּיעַ!
1979