Упала молния в ручей.
Вода не стала горячей.
А что ручей до дна пронзён,
Сквозь шелест струй не слышит он.
Зато и молнии струя,
Упав, лишилась бытия.
Другого не было пути…
И я прощу, и ты прости.
לְנַחַל הַבָּרָק נָפַל
וְלֹא חִמֵּם מֵימָיו בִּכְלַל
הַנַּחַל עַד בִּטְנוֹ פֻּלַּח
אַךְ לֹא שָׁמַע — רִשְׁרֵשׁ, קָלַח.
וְהַבָּרָק אֲשֶׁר זָרַם —
כָּל קִיּוּמוֹ הָיָה וְתַם,
כָּךְ שֶׁהַדֶּרֶךְ רַק אַחַת…
אֲנִי אֶסְלַח — סִלְחִי גַּם אַתְּ.