Река времён в своем стремленьи
Уносит все дела людей
И топит в пропасти забвенья
Народы, царства и царей.
А если что и остаётся
Чрез звуки лиры и трубы,
То вечности жерлом пожрётся
И общей не уйдет судьбы.
הָעֵת בִּזְרִימָתָהּ סוֹחֶפֶת
אֶת כָּל מָה שֶׁיָּצַר אָדָם
בִּמְצוּלוֹתֶיהָ מְאַסֶּפֶת
עָמִים, מְלָכִים וּמַלְכוּתָם.
וְאִם תֹּאמַר: "מִזְמוֹר גָּבוֹהַּ
מֵעַל הַתְּהוֹם לִשְׂרֹד יוּכַל" –
אָז גַּם אוֹתוֹ יִבְלַע הַלֹּעַ
הָהוּא, שֶׁל נֶצַח הַגּוֹרָל.
6.07.1816