Умер сын соседа моего,
Не прожив на свете и недели.
Эскулапы не спасли его,
Ангелы за ним недоглядели.
Полный боли крохотный комок,
В этом мире изначально лишний…
Не пойму никак, какой урок
Нам, скорбящим, преподал Всевышний!
Что ж дарить, чтоб сразу отобрать?
От вопросов никуда не деться.
Хорошо еще, отец и мать
Толком и не видели младенца.
Все равно останется, кровав,
В душах след, который он оставил.
Бог всегда, играя с нами, прав,
Но своих не открывает правил.
И пускай меня попутал бес,
Я в слезах к Тебе взываю, Боже:
Если в этом – доброта Небес,
Мне земная, Ты прости, дороже.
2003