Мне говорят: "Какой резон в твоих палатках на снегу?"
Мне говорят: "Не тот сезон", а я иначе не могу.
А я люблю гонять чаи с пахучим привкусом дымка
И все глядеть в глаза твои, зеленоватые слегка.
Проснулся лес, костёр погас, рассвет упал на тень мою,
Я это видел столько раз, а вот теперь не узнаю
Как потеплели небеса и как весна недалека,
А всё они, твои глаза, зеленоватые слегка.
С весёлой елью надо мной двумя палатками в лесу
Прощаться трудно, но домой зато я песню принесу
Про эти первые ручьи, ещё несмелые пока
И про глаза, глаза твои, зеленоватые слегка.