דְבָרִים  רַבִּים  יֵשׁ  בָּעוֹלָם
שֶׁהֵם  חִידָה  בִּשְׁבִיל  כֻּלָּם,
יוֹתֵר  קָשָה  פִּי  כַּמָּה
מִפַּאזֶל
שֶּׁיֵּשׁ  בּוֹ  אֶלֶף  חֲלָקִים!
וּכְדֵי  לְפַעֲנֵחַ  סוֹד,
יֵשׁ  לִי  מֵאָתַיִם  שְׁאֵלוֹת:
אֵיפֹה?  מָתַי?  וְלָמָּה?
שֶׁל  מִי  וּמָה  זֶה?
        כִּי…
        כָּל  מָה  שֶׁתָּמוּהַּ  –
        דָבָר  שֶׁלֹּא  יָדוּעַ,
        כָּל  מָה  שֶׁלֹּא  יָדוּעַ  –
        דָבָר  הֲכִי  תָּמוּהַּ!

שׁוֹאֵל  נָחָשׁ  כָּזֶה  נבָוֹךְ:
כֻּלָּם  אוֹמְרִים:  אַתָּה  אָרֹךְ!
אֶת  זֶה  אֲנִי  שׁוֹמֵעַ
מִכָּל  מָקוֹם,  מִכָּל  פִּנָּה  –
מַמָּשׁ  תָּמִיד!
אֲבָל  "אָרֹך"  –  מָה  זֶה  אוֹמֵר?
אָרֹך  פָּחוֹת?  אָרֹך  יוֹתֵר?
אֶת  זֶה  אֵינִי  יוֹדֵעַ,
זֶה  מְבַלְבֵּל
        כִּי…

עוֹנֶה  לוֹ  פִּיל  חָכָם  מְאוֹד:
"אוֹתְךָ  צָרִיךְ  פָּשׁוּט  לִמְדֹד!
נִתָּן  לִמְדֹד  בְּמֶטְרִים,
בְּתֻכִּים
וּבְכָל  דָּבָר  הֲכִי  קָטָן"
מֵרֹאשׁ,  נָנִיחַ,  מַתְחִילִים,
עַד  סוֹף  זָנָב  יָשָׁר  סוֹפְרִים…
אָז  לָמָּה  לֹא  לְהֶפֶךְ?
זֶה  לֹא  מוּבָן
        כִּי…

הַכֹּל  מַתְחִיל  מֵהַתְחָלָה,
וְשׁוּב  נִשְׁאֵלֶת  שְׁאֵלָה  –
עוֹד  פַּעַם  וְעוֹד  פַּעַם…
וְכָכָה
נִמְשָׁךְ,  נִמְשָׁךְ  לוֹ  מַעֲגָל.
וְאַחֲרֵי  כָּל  הַתְּשׁוּבוֹת  –
הֲאִם  יֵשׁ  סוֹף  לִשְׁאֵלוֹת?
אֶת  זֶה  עוֹד  לֹא  שָׁאַלְתִּי,
אָז  בּוֹא  נִשְׁאַל!
        כִּי…