אָנוּ  כָּאן,  בְּקוֹלְפִּין,  מִתְחַפְּרִים.
תּוֹתָחֵינוּ  עֲלֵינוּ  יוֹרִים.
מוֹדִיעִין  שֶׁל  חָתָ"ם  לֹא  הִצְלִיחַ
לְדַיֵּק  בְּכִוּוּן  –  זֶה  שָׁכִיחַ.
  
לְפָנַי.  אַחֲרַי.  מִתְקָרֵב.
לְיָדִי  הַפָּגָז  מְרָחֵף.
  
לֹא  לַשָּׁוא  הַשְּׁבוּעָה  שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ
וְפוֹצַצְנוּ  גְּשָׁרִים  כְּשֶׁהִגָּעְנוּ.
אָנוּ  פֹּה,  בְּשׁוּחוֹת,  נִשְׁאֲרִים.
תּוֹתָחֵינוּ  עֲלֵינוּ  יוֹרִים.
  
תַּחַת  קוֹלְפִּין  אֲנַחְנוּ  שׁוֹכְבִים,
רוֹעֲדִים  מֵעָשָׁן  מְפַיֵּחַ.
תּותְחָננֵוּ,  הַכֶּה  בְּאוֹיְבִים!
בַּקְּרוֹבִים  אַתָּה  אֵשׁ  מְשַׁלֵּחַ…
  
בְּנִחוּם  מְפַקְּדֵּנוּ  קוֹבְעִים:
נַחָתִים  –  יְקִירֵי  הַמּוֹלֶדֶת.
כָּאן  עֵצִים  בְּמַתֶּכֶת  יוֹקֶדֶת
לֹא  חוְֹטְבִים  –  אַךְ  עָפִים  הַשְׁבָבִים.

1956