כְּשֶׁנִּכְנְסָה  אֵלַי  אֲהוּבָתִי,
בַּבַּיִת  הִיא  מָצְאָה  סְפָרִים  וּפֶרַח.
אָמְרָה  אֲהוּבָתִי  שֶׁזֶּה  יָפֶה  –  אַךְ
צְרִיכִים  אֲנַחְנוּ  בַּיִת  אֲמִתִּי.
הָלַכְנוּ  עִם  תַּרְמִיל  יָשָׁן  וָרֵיק,
אֶת  הַדְּבָרִים  הַחֲשׁוּבִים  קָנִינוּ:
שְׁעוֹן  הַקִּיר  שֶׁבַּמִּטְבָּח  תָּלִינוּ,
וְגַם קוּמקוּם שֶׁלִּפְעָמִים שׁוֹרֵק.

    הָאֵשׁ  הֲכִי  טוֹבָה – הִיא  זוֹ  שֶׁלֹּא  דּוֹעֶכֶת,
    הַטּוֹב  שֶׁבַּבָּתִים  הוּא  הַקָּרוּי  בֵּיתְךָ.
    כִּי  שָׁם  הָאֲהוּבָה  תִּפְגֹּשׁ  אוֹתְךָ  בַּדֶּלֶת,
    שָׁם  מְתַקְתֵק  שָׁעוֹן,  שָׁם  מְתַקְתֵק  שָׁעוֹן:
    "טִיק-טָאק"  –  וְהַקּוּמְקוּם
    עוֹנֶה  לוֹ  בִּשְׁרִיקָה.

בְּשֶׁלָּהֶם  הִמְשִׁיכוּ  הַחַיִּים,
כְּשֶׁאַחֲרֵי  כָּל  יַעַד –  שׁוּב  יֵשׁ  יַעַד;
וּמִתְבָּרֵר  מַהֵר  שֶׁלְּכָל  צַעַד
צְרִיכִים  עוֹד  חֲפָצִים  חִיּוּנִיִּים.
הָיִיתִי  בַּדָּרוֹם  וּבַצָּפוֹן,
וּמֵהַבַּיִת  מִכְתָבִים  הִגִּיעוּ;
"הַכֹּל  בְּסֵדֶר"  –  הֵם  אוֹתִי  הִרְגִּיעוּ,  –
"רַק  מְמַהֵר  טִפֹּנֶת  הַשָּׁעוֹן".

    הָאֵשׁ  הֲכִי  טוֹבָה – הִיא  זוֹ  שֶׁלֹּא  דּוֹעֶכֶת …

חָיִינוּ  יַחַד  נֶצַח  נְצָחִים  –
אוּלַי  מֵאָה  שָׁנִים,  אוּלַי  מָאתַיִם  –
עַד  שֶׁדִּמְיַנְתִּי  לִי  כִּי  הַשָּׁמַיִם
כְּחֻלִּים  יוֹתֵר  אֵי  שָׁם  בְּמֶרְחָקִים,
וְשָׁם  נֶאֱמָרוֹת  כָּל  הַמִּלִּים
שֶׁאַף  דוֹמוֹת  לָהֶן  עוֹד  לֹא  שָׁמַעְתִּי;
וּמִשּׁוּם  כָּךְ  בְּלִי  הִרְהוּרִים  הֶחְלַטְתִּי
לָנוּעַ  לָאוֹרוֹת  הַחֲדָשִׁים.

הָאֵשׁ  הֲכִי  טוֹבָה – הִיא  זוֹ  שֶׁלֹּא  דּוֹעֶכֶת …

מֵאָז  אֲנִי  עָגַנְתִּי  בַּהֲמוֹן
חוֹפִים  –  בָּאָרֶץ  וְרָחוֹק  מִמֶּנָּהּ.
זִכְרוֹנוֹתַי  אוֹתִי  הֶחְזִירוּ  הֵנָּה,
לַזְּמַן  שֶׁבּוֹ  טִפַּלְתִּי  בַּשָּׁעוֹן.
אוּלַי  תַּחְתָּיו  כְּבָר  מִישֶׁהוּ  אַחֵר
שׁוֹתֶה  לוֹ  תֵּה  –  אַךְ  לֹא  אַרְגִּישׁ  שׁוּם  זַעַם
עַל  הַשָּׁעוֹן,  שֶׁהִתְחַתֵּן  רַק  פַּעַם,
אֲבָל  תָּמִיד,  כָּמוֹנִי,  מְמַהֵר.

    הָאֵשׁ  הֲכִי  טוֹבָה – הִיא  זוֹ  שֶׁלֹּא  דּוֹעֶכֶת …