הַיָּמִים  כְּמוֹ  מְחוֹל  הַחֲרָבוֹת  –
אוֹ  כְּמוֹ  גֶּשֶׁם  הַקּוֹנְפֵטִי.
לְמָשָׁל:  זֹאתִי  שָׁם,  עִם  הַגּוּמוֹת  –
בֶּטַח  כְּבָר  לֹא  תֹּאהַב  אוֹתִי.
פַּעַם  לִי  זֶה  גָּרַם  לְדִכָּאוֹן  –
וְעַכְשָׁו  לֹא  צוֹבֵט  בַּלֵּב:
אֵין  דָּבָר,  גַּם  אֲנִי,  בְּבוֹא  הַיּוֹם,
בָּהּ  לְבֶטַח  לֹא  אֶתְאַהֵב.

תְּצַ'זְבֵּט,  הַנּוֹסֵעַ,  עַד  מָחָר  –
וִדּוּיֶיךָ  שָׁוִים  פְּרוּטָה!
כַּמָּה  בִּירָה  הוֹלַנְדִּית  יֵשׁ  בְּךָ  –
כְּבָר  נִחַשְׁתִּי,  עֲזֹב  אוֹתָהּ!
אֶת  סִפּוּר  הַחַיִּים  הַמַּדִיר  שֵׁנָה
נָא  לִשְׁמֹר  לַגִּלְגּוּל  הַבָּא.
מָה אִכְפַּת  שֶׁאַתָּה  מִקִּרְיַת  שְׁמוֹנָה?
פַּעֲמַיִם  קִרְיַת  אַרְבַּע.

לֹא  כְּדַאי  לַעֲשוֹת  חֶשְׁבּוֹן  פָּשוּט  –
וְאַחַר  כָּךְ  לְהִכָּנֵס?
אוֹ  חִנּוּךְ  מְיֻחָד  מֵהַיַּלְדּוּת
מְלַמֵּד  לִבְנוֹת  עַל  הַנֵּס?
בְּוִכּוּחַ  תַּמְשִׁיךְ,  אִם  זֶה  הַקַּו,
עִם  הַטֶּבַע  לָרִיב  תּוֹסִיף!
כְּבָר  הֵבַנְתִּי:  אַתָּה  –  בָּחוּר  זָהָב,
אַךְ  הַכֶּסֶף  תָּמִיד  עָדִיף.

כֵּן,  הֶחְשִׁיךְ  בַּחַלּוֹן  –  רַק  אַל  תַּגִּיד
שֶׁשָּׂרַפְנוּ  אֶת  הַגְּשָׁרִים,
זֶה  אוֹרוֹת  הָרַכֶּבֶת  הַלֵּילִית
בָּעֲרוּ  –  וְנֶעֱלָמִים.
אַךְ  לָרוּץ  כָּעֵת  בְּכִוּוּן  הָפְכִּי
כְּדֵי  לִרְאוֹת  אֶת  אוֹתָהּ  זְרִיחָה  –
לֹא  נוּכַל  כְּבָר  –  לֹא  אָנוֹכִי-כִי-כִי,
כָּל  שֶׁכֵּן  –  לֹא  אַתָּה-תָּה-תָּה

הִנֵּה  עֹגֶן,  מִכָּל  פְּלָדָה  חָזָק.
כַּמָּה  צַח  הָאֲוִיר  בַּלֵּיל!
הַמַּסְלוּל  בְּקִוְקוּו  מוּאָר  נִמְשָׁךְ
וְחוֹדֵר  אֶל  הָעֲרָפֶל.
הוּא  דּוֹעֵךְ  אֵי  שָׁם,  בַּקְּרָחִים  שֶׁבֵּין
הַקַוִּים  הַמְּמֻסְפָּרִים:
זְהוּ  גּ'וּנְגְל,  שֶׁבּוֹ  אַף  נֶפֶשׁ  אֵין
(כַּמּוּבָן  –  אוֹתִי  לֹא  סוֹפְרִים).

וְהֵיכָן  שֶׁהִצְלִיחוּ  לַהֲפֹךְ
אֶת  "אַף  פַּעַם"  לְ"שׁוּם  מָקוֹם"  –
מַשְׁמִיעָה  מִלְמַעְלָה  שִׁיר  אָרֹךְ
מַקְהֵלָה  שֶׁל  כּוֹכְבֵי  מָרוֹם.
בִּרְכָּתָם  אוֹתָהּ  הַשִּׁירָה  נוֹשֵׂאת  –
בָּהּ  אֵין  צֹרֶךְ  לִי  כְּלָל,  אָמְנָם,
אֵין  דָּבָר  –  גַּם  אֲנִי,  בְּבוֹא  הָעֵת,
בֶּטַח  כְּלוּם  אֶהְיֶה  בִּשְׁבִילָם!