תַּקְשִׁיבוּ  כֻּלְּכֶם  לְקוֹלוֹ  הַמַּדְהִים
שֶׁל  תֻּכִּי  גָּאוֹן,  שֶׁל  שׁוֹדֵד  הַיָּמִים:

נוֹלַדְתִּי  מִזְּמַן,  כְּשֶׁלִּסְפֹּר  לֹא  יָדְעוּ
מִתַּחַת  לְאֵיזוֹ  לִיאָנָה.
אֲבִי  הָיָה  תֻּכִּי  מִזַּן  קָקָדוּ,
וְאָז  לְדַבֵּר  לֹא  יָדַעְנוּ.

פֶרְנָנְדוֹ  קוֹרְטֶס  הִשְׁתַּלֵּט  עַל  בֵּיתִי,
כָּבַשׁ  אֶת  הַיַּעַר,  שָׁבָה  גַּם  אוֹתִי.
פֶרְנָנְדוֹ  עַל  אַבָּא  צָעַק  וְצָרַח,
אֲבִי  לֹא  יָדַע  לְדַבֵּר  –  מִשּׁוּם  כָּךְ
אֲבִי  הַמִּסְכֵּן  רַק  שָׁתַק!

רָצִיתִי  לִנְקֹם  –  וְהִתְחַלְתִּי  לִלְמֹד.
לָמַדְתִּי  אֶת  שְׁלוֹשׁ  הַמִּלִּים  הַפְּשׁוּטוֹת,
כָּל  יוֹם  הִתְאַמַּנְתִּי  לִצְעֹק  בְּקוֹלוֹת:
"קָרַמְבּא!",  "בַּרְדָּק!"  וּ"לְכָל  הָרוּחוֹת!"

תַּקְשִׁיבוּ  כֻּלְּכֶם  לְקוֹלוֹ  הַמַּדְהִים
שֶׁל  תֻּכִּי  גָּאוֹן,  שֶׁל  שֹוֹדֵד  הַיָּמִים:

בַּיָּם  הַפָּתוּחַ  הָיְתָה  סְעָרָה  –
מִמֶּנָהּ  כִּמְעַט  וְגָוַעְתִּי,
אַךְ  מָה  שֶׁמִּיָּד  אַחֲרֵי  זֶה  קָרָה  –
נִתְקַלְנוּ  בַּבְּרִיג  הַפִּירָטִי!

שָׁלוֹשׁ  יְמָמוֹת  הִתְנַהֵל  קְרָב  בַּיָּם  –
פִּירָטִים  לָקְחוּ  אוֹתִי  לִסְפִינָתָם.
הִתְחַלְתִּי  בַּשַּׁיִט  הַהַרְפַּתְקָנִי
מִקַּו  הַמַּשְׁוֶה  עַד  לַיָּם  הַצְּפוֹנִי
פִּירָט  נַעֲשֵֹיתִי  אֲנִי!

נָתְנוּ  לִי  מַמְתָּק  וּבִקְּשׁוּ:  "קָקָדוּ,
אוּלַי  כְּבָר  תַּגִּיד  לָנוּ:  הָאוּ  דוּ  יוּ  דוּ?"
עָנִיתִי  לָהֶם,  כְּמוּ  תָּמִיד,  עוֹד  ועוֹד:
"קָרַמְבּא!",  "בַּרְדָּק!"  וּ"לְכָל  הָרוּחוֹת!"

תַּקְשִׁיבוּ  כֻּלְכֶם  לְקוֹלוֹ  הַמַּדְהִים
שֶׁל  תֻּכִּי  גָּאוֹן,  שֶׁל  שֹוֹדֵד  הַיּמָיִם:

שָׁנִים  זֶה  נִמְשַׁךְ  –  אַךְ  הַסּוֹף  הָיָה  מַר,
כְּשֶׁאֵיזֶה  יַמַּאי  אַנְטִיפַּטִי
אוֹתִי  לְעַבְדּוּת  בִּשְׁנֵי  גְּרוּשִׁים  מָכַר
וְאָז  לְדַבֵּר  כְּבָר  יָדַעְתִּי!

פָּשָׁה  עֲרָבִי  אֶת  הָחֶרֶב  בָּלַע
אַחְרֵי  שֶׁאָמַרְתִּי:  "סָאלָם,  מָה  נִשְׁמָע?"
לָקָה  הַסּוּלְטָן  בַּשָּׁבָץ  הַכְָבֵד
מִיָּד  –  כְּשֶׁרָאָה  שֶׁאֲנִי  בֶּאֱמֶת
קוֹרֵא,  מְזַמֵּר  וְרוֹקֵד!

רָאִיתִי  אֶת  הֹדּוּ,  אֶת  סִין  וְיַפָּן!
אֲנִי  אִי-דִי-בִי-דִי-אוּם,  לֹא  מְטֻמְטָם  –
וְרַק  הַטִּפְּשִֹים  יְכוֹלִים  כָּךְ  לִטְעוֹת…
"קָרַמְבּא!",  "בַּרְדָּק!"  וּ"לְכָל  הָרוּחוֹת!"