מִמַּכּוֹת הַכַּפַּיִים נֶחְרַשְׁתִּי,
הִתְעַוַּרְתִּי מֵרֹב חִיּוּכִים,
מִמַּבּוּל הַסִּימְפוֹנִיּוֹת תַּשְׁתִּי
וּמִכָּל חַקְיָנֵי צִפֳּרִים!

כָּל חַיַּי בַּמֵּעַיִם נִפִּיתִי
אֶת הַצְּלִיל הַטָּהוֹר בִּשְׁבִילְכֶם…
דּוֹם! הִנֵּה הַיָּחִיד לוֹ צִפִּיתִי,
שֶׁעָלָיו רַק הָיִיתִי חוֹלֵם!

    זֶה שָׁנִים דַּרְכִּי לַחְשׁוּ עַל כּוֹכָבִים,
    עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַדְּמָמָה הָיוּ צוֹרְחִים,
    עַל מַסּוֹר אֶחָד נִגֵּן, נִסֵּר אֶת צַוָּארִי –
    וּלְכֻלָּם הִגְבַּרְתִּי קוֹל, הִגְבַּרְתִּי קוֹל אֲנִי!

אֶת שִׁירוֹ מִתּוֹךְ חֶנֶק מַשְׁמִיעַ
הוּא לָחוּץ, כְּמוֹ שׁוֹטֵר עַל הַכְּבִישׁ.
וְאֶל פִּיו הָרָטֹב, הַמַּזִּיעַ
מִתְאָרֵךְ צַוָּארִי הַגָּמִישׁ!

וּלְפֶתַע… מֵאֵיפֹה הַנֹּפֶת
שֶׁמִּפִּיךָ יוֹצֵאת, בֶּן אָדָם?
זֶה לֹא שִׁיר, זֹאת דִּבְשַׁת הַטִּנֹּפֶת!
תַּעֲצֹר בַּעֲדוֹ, הָאוּלָם!

    זֶה שָׁנִים דַּרְכִּי לַחְשׁוּ עַל כּוֹכָבִים,
    עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַדְּמָמָה הָיוּ צוֹרְחִים,
    עַל מַסּוֹר אֶחָד נִגֵּן, נִסֵּר אֶת צַוָּארִי –
    וּלְכֻלָּם הִגְבַּרְתִּי קוֹל, הִגְבַּרְתִּי קוֹל אֲנִי!

בְּתִקְוָה שֶׁיָּבֹא נֵס מִמַּעַל
אָנוֹכִי מִתְנַדְנֵד עַל רַגְלִי
כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ הוּא אֶת לִיקֶר הָרַעַל
בִּגְרוֹנִי שֶׁלִּי, הַחַשְׁמַלִּי!

בְּכָל פֶּשַׁע אוֹתִי תַּאֲשִׁימוּ –
אַף מִלָּה לֹא אוֹצִיא מֵהַשִּׁיר
כַּמָּה שֶׁקֶר כּוֹאֵב! – אַךְ תָּבִינוּ:
הַמִּקְצוֹעַ שֶׁלִּי – לְהַגְבִּיר!

    זֶה שָׁנִים דַּרְכִּי לַחְשׁוּ עַל כּוֹכָבִים,
    עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַדְּמָמָה הָיוּ צוֹרְחִים,
    עַל מַסּוֹר אֶחָד נִגֵּן, נִסֵּר אֶת צַוָּארִי –
    וּלְכֻלָּם הִגְבַּרְתִּי קוֹל, הִגְבַּרְתִּי קוֹל אֲנִי!

וְנָתַתִּי צְרָחָה מְיַבֶּבֶת!
הוּא עָצַר… אַךְ הִרְגַּשְׁתִּי מַהֵר
אֵיך יָדוֹ אֶת גְּרוֹנִי מְסוֹבֶבֶת –
וְהֻחְלַפְתִּי אֲנִי בְּאַחֵר!

הָאַחֵר – שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַפְרִיעַ,
שֶׁהֻבְרַג בְּדִיּוּק בִּמְקוֹמִי
וְאֶת כָּל כּוֹחוֹתָיו הוּא יַשְׁקִיעַ
שֶׁהַשֶּׁקֶר יִזְרֹם לוֹ חָפְשִׁי!

הַנַּרְתִּיק הַשָּׁחֹר – שָׁם הֻשְׁכַּבְנוּ
חֲצוּבָה, הָאַחֵר וַאֲנִי.
הֶם סִפְּרוּ לִי – עַד כַּמָּה שָׂמַח הוּא
כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֶחְלִיפוּ אוֹתִי…