חדשות
שירת הקץ
(פרק י"ב) / בָּעֵינַיִם דָּש…

בָּעֵינַיִם  דָּשׁ
שִׁטָּפוֹן  שָׂעִיר.
הַפַּרְוָר  נִנְטַשׁ.
נִגְמְרָה  הָעִיר.

לָנוּ  –  אֵין  לְאָן!
דָּם  לְדָם  סוֹגֵר!
רַק  לוֹמָר:  עַד  כָּאן
וּלְהִתְפַּגֵּר.

מְשׂוּכָה  בַּנִּיר.
אָח.  אָחוֹת.  עוֹמְדִים.
עַל  הָחוּץ  לָעִיר
הַחַיִּים  שׁוֹקְדִים!

אֵיזֶה  עֵסֶק  מִסְכֵּן:
יֵשׁ  רַק  פַּרְוָרִים!
רַבּוֹתַי,  אִם  כֵּן  –
אֵיפֹה  הֶעָרִים?

מַטְרִיפִים  גְּשָׁמִים
אֶת  הַנְּשָׁמָה:
שְׁלֹשֶׁת  חֳדָשִׁים  –
"יַחַד"  רִאשׁוֹנָה!

הֲגַם  מֵאִיּוֹב
לִלְווֹת  הָיָה  נָחוּץ?
בָּא  לָזֶה  סוֹף:
אָנוּ  כְּבָר  בַּחוּץ!

אַתָּה  מֵבִין?  מֵעֵבֶר  לָעִיר!
בַּחוּץ!  עָבַרְנוּ  קַו!
כִּי  בַּחַיִּים  –  לִחְיוֹת  לֹא  סָבִיר:
זֶה  תְּחוּם  הַמּוֹשָׁב…

הֲלֹא  רָאוּי  פִּי  אֶלֶף  לִהְיוֹת
הַיְּהוּדוֹן  הַתְּמִידִי?
הֲרֵי  לַכֹּל  חוּץ  מֵחַיּוֹת
בְּפוֹגְרוֹם  יְהוּדִי  –

שָׁם  הַחַיִּים  שֶׁלְּמוּמָרִים,
יְחִי  מְשֻׁמָּד!
אֵלֵךְ  לְאִיֵּי  הַמְּצֹרָעִים,
לַגֵּיהִנּוֹם,  אַךְ  בִּלְבַד

לֹא  לַחַיִּים  –  שָׁם  טוֹב  לַמּוּמָר,
רַק  צֹאן  לַקַּצָּב!
תְּלוּשׁ  הַחַיִּים  –  אֶזְרֹק  הַנְּיָר,
אֶדְרֹךְ  מֵעָלָיו!

מָגֵן  דָּוִד  –  עֲבוּרוֹ  אֶקֹּם,
אֶרְמֹס  בִּבְלִיל  הַגּוּפוֹת!
הֲלֹא  נִפְלָא:  יְהוּדִי  פִּתְאוֹם
לֹא  מִתְחַנֵּן  לִחְיוֹת?

גֵטוֹ  –  סְגֻלָּה  בַּגְּבוּל  הָרָם,
קַבֵּל  אֲבַדּוֹן!
בַּזֶּה  הַיְּקוּם  הַנָּצְרִי  מִכֻּלָּם
הַמְּשׁוֹרֵר  –  יְהוּדוֹן !

1924

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן