הוּא  בְּקֹשִׁי  צֻיַּן  בַּמַּפּוֹת  שֶׁל  יָמֵינוּ,
מֵעֵינֵי  תַּיָּרִים  הִתְחַבֵּא  בְּנִיחוּתָא  –
הָעוֹלָם  הַקָּסוּם  בּוֹ  חָיוּ  אֲבוֹתֵינוּ:
שֶׁפֶּטוֹבְקָה,  פּוֹלוֹנוֹיֶה,  זַסְלַב,  סְלָבוּטָא…

אֲנִי  בֵּן  אֲצֻלָּה  –  מוֹצָאִי  מִפּוֹדוֹלְיֶה,
צֶאֱצָא  מַדְעָנִים  שֶׁשָּׁקְדוּ  עַל  גְּמָרָא
מְשַׁנֵּן  שְׁמוֹתֵיהֶם  עַד  כְּאֵב,  עֲדֵי  חֹלִי
מְשַׁקֵּם  אֶת  הָעֵץ  –  מִלְּמַטָּה  לְמַעְלָה

הֲאִחַרְתִּי  אֲנִי  בָּעִסּוּק  הַתָּמוּהַּ?
הַשֵּׁמוֹת,  הַזְּמַנִּים  –  דּוֹר  הוֹלֵךְ  וְשׁוֹכֵחַ
אֲבָל  אִם  לֹא  אֶקְשֹׁר  אֶת  קִשְׁרִי  הַקָּרוּעַ
אֶת  עַצְמִי  לֹא  אוּכַל  אֲנִי  לְפַעֲנֵחַ

נָח  אֲבִי  בְּהָרֵי  יְהוּדָה,  בַּצַּמֶּרֶת,
אַךְ  אוּלַי  נִשְׁמָתוֹ  אֶל  הַשְּׁטֶעטְל  הִגִּיעָה
מְקַדְּמִים  אֶת  פָּנָיו  הַקּוֹדְמִים  בַּשַּׁרְשֶׁרֶת
וּבְמֵי  מַעֲיָן  מְמַלְּאִים  לוֹ  גָּבִיעַ