שְׁנָתִי  שֶׁנָּדְדָה.  הוֹמֶרוֹס.  מִפְרָשִׂים.
אֶת  רְשִׁימַת  הַצִּי  קָרָאתִי  עַד  הַחֵצִי:
כְּמוֹ  שֶׁגֶר  עֲגוּרִים,  רַכֶּבֶת  מְצַיֶּצֶת
אֵי  אָז  מֵעַל  יָוָן  הִמְרִיאָה  לַשְּׁחָקִים.

מַרְקִיעַ  רֹאש  הַחֵץ  אֱלֵי  פְּלָכִים  זָרִים,
הָאֱלִילִים  שׁוֹלְחִים  בִּמְקוֹם  כְּתָרִים  –  קַצֶּפֶת.
לְאַן  אַתֶּם?  לוּלֵא  הֵלֵנָה   הַנִּכְסֶפֶת  –
מָה  טְרוֹיָה  בִּשְׁבִילְכֶם,  מַלְכֵי  הָאָכֵאִים ?

הוֹמֶרוֹס  וְהַיָּם  –  הָאַהֲבָה  הֵנִיעָה.
לְמִי  אַקְשִׁיב?  הִנֵּה  –  הוֹמֶרוֹס  נֶאֱלַם.
אֲבָל  מַשְׁחִיר,  מַרְעִישׁ  וּמִתְפַּלְסֵף  הַיָּם
וְלַמְּרַאֲשׁוֹת  בְּרֹב  שָׁאוֹן  מַגִּיעַ.

08.1915