בִּן רֶגַע תְּאַבֵּד חָבֵר,
אִם הוּא פִּתְאוֹם הִרְגִּישׁ שֶׁדַּי לוֹ.
תֵּדַע שֶׁהוּא אֵינוֹ חוֹזֵר,
שֶׁהוּא עָזַב אוֹתְךָ בַּלַּיְלָה.
וְגַם אִם זֶה קוֹרֶה בְּיוֹם,
עֲזִיבָתוֹ – עֻבְדָּה מֻגְמֶרֶת;
אַתָּה חַיָּב אוֹתָהּ לִבְלֹם –
כָּל עוֹד שֶׁהוּא עוֹמֵד בַּדֶּלֶת,
כָּל עוֹד שֶׁהוּא עוֹמֵד בַּדֶּלֶת.
אֶת הֶחָבֵר עַכְשָׁו תָּשִׁיב,
וְתַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן עִם יַיִן,
וּתְדַבְּרוּ – בִּמְקוֹם לָרִיב,
וְתִלְחֲצוּ אֶת הַיָּדַיִם!
כִּי גַּם כְּשֶׁהוּא עוֹזֵב בְּיוֹם,
עֲזִיבָתוֹ – עֻבְדָּה מֻגְמֶרֶת
שֶׁחַיָּבִים אוֹתָהּ לִבְלֹם,
הוּא רַק עַכְשָׁו יָצָא מִדֶּלֶת,
הוּא רַק עַכְשָׁו יָצָא מִדֶּלֶת,
הוּא רַק עַכְשָׁו יָצָא מִדֶּלֶת.
רַק פַּעַם מְאַבְּדִים חָבֵר –
כְּשֶׁהוּא פִּתְאוֹם מַרְגִּישׁ שֶׁדַּי לוֹ,
אוֹמֵר "שָׁלוֹם!" וְלֹא חוֹזֵר.
פָּשׁוּט עוֹזֵב אוֹתְךָ בַּלַּיְלָה.
וְגַם אִם הוּא עָזָב בְּיוֹם,
עֲזִיבָתוֹ – עֻבְדָּה מֻגְמֶרֶת;
אַתָּה חַיָּב אוֹתָהּ לִבְלֹם,
לֹא הִתְרַחֵק הוּא מֵהַדֶּלֶת,
לֹא הִתְרַחֵק הוּא מֵהַדֶּלֶת…