רָאִיתִי  בַּמָּרוֹם :
זָהָב  עוֹטֵף  קַרְתָּא  –
צָלוּל  כְּמוֹ  קֶרַח  שַׁעֲרָהּ,
זוֹהֶרֶת  חוֹמָתָהּ.
וּבַקַּרְתָּא  יֵשׁ  גַּן
עִם  דֶּשֶׁא  וּפְרָחִים.
הוֹלְכִים  שָׁם  יְצוּרִים  יָפִים,
וְכָל  אֶחָד  –  מַדְהִים:
רִאשׁוֹן  –  הַכְּפִיר  זְהֹב  הָרַעֲמָה,
מַרְאֶה  שֵׁנִי  –  כְּמוֹ  שׁוֹר  מָלֵא  עֵינָיו,
וּשְׁלִישִׁי  הוּא  נֶשֶׁר  הַשָּׁמַיִם,
לוֹ  מַבָּט  זוֹרֵחַ  וּבִלְתִּי  נִשְׁכָּח…

לְמַעְלָה  בַּמָּרוֹם
קוֹרֵן  כּוֹכָב  אֶחָד  –
אִתְּךָ  הוּא,  הַמַּלְאָך  שֶׁלִּי,
אִתְּךָ  לְעוֹלְמֵי  עַד.
בָּכִיר  אֲשֶׁר  בּוֹהֵר!
אָהוּב  אֲשֶׁר  אָהַב!
לַגַּן  הַזֶּה  יוֹבִיל  אוֹתְךָ
לָבֶטַח  הַכּוֹכָב:
תִּפְגֹּשׁ  בַּכְּפִיר  זְהֹב  הָרַעֲמָה,
וְגַם  בְּשׁוֹר  כָּחֹל  מָלֵא  עֵינָיו,
וְאִתָּם  –  גַּם  נֶשֶׁר  הַשָּׁמַיִם
לוֹ  מַבָּט  זוֹרֵחַ  וּבִלְתִּי  נִשְׁכָּח…