קָרָה
הַדָבָר.
אַךְ  בַּמּוֹחַ
הוּא  טֶרֶם  הוּבַן  וְעֻכַּל,
וְלֹא  הִסְתַּגֵּל  עוֹד  לִרְתֹּח
כֶּפֶלט  פִּיּוֹת  מְסֻלְסָל.
לָתֵת  לוֹ  צִיּוּן  בֵּינָתִַיִם
הָרֶגַע  לֹא  בָּא.  אַך  הַכֹּל
יָדְעוּ:
בַּקַּרְקָע,  בַּשָּׁמַיִם,
בָּאֵפֶר  שֶׁנָּע  כְּדֵי  לִפֹּל,
בַּצְּלִיל  הָרוֹעֵם
שֶׁל  הָאֵלֶם,
בִּמְעוֹף  הַצִּפּוֹר  –  מָה  קָרָה.

וְרַק  הָפָּנִים  –  רַק  בָּאֵלֶּה  –
דָּבָר  זֶה  בִּכְלָל  לֹא  נִקְרָא!

1953