חדשות

הנווד  הזקן  מאדיס  אבבא
שכבש  שבטים  רבים  –
שלח  לי  את  נושא  כליו  השחור
עם  ד"ש  שמורכבת  משיריי.
הקצין  שהוביל  ספינות  תותחים
תחת  אש  סוללות  האוייב
לילה  שלם  על  הים  הדרומי  –
הקריא  לי  מזכרונו  את  שיריי.
בן  האדם  שמתוך  המון  העם
ירה  למוות  את  שגריר  הקיסר   –
ניגש  אליי  כדי  ללחוץ  את  ידי
ולהודות  על  שיריי.

רבים  הם  אלה  –  עזים,  אכזרים,  עליזים  –
שהרגו  בני  אדם  ופילים,
שגוועו  מצמא  בציה,
שקפאו  על  שפת  קרח  נצחי,
הנאמנים  לכוכב  שלנו  –
עז,  עליז  ואכזרי  –
שמים  את  ספריי  בתרמיל  האוכף,
קוראים  אותם  בנווה  הדקלים,
שוכחים  בספינה  טובעת.

איני  מעליב  אותם  בנברסתניה,
לא  משפילם  בחום  נפשי,
לא  מטרידם  ברמיזות  רבות  משמעות
לתוכן  החלב  שנשפך.
אך  כשמסביב  שורקים  קליעים,
כשגלים  שוברים  דפני  אוניה  –
אני  מלמד  אותם  איך  לא  לירוא,
לא  לירוא  ולעשות  מה  שצריך.
וכשאישה,  שפניה  הנפלאים
הם  היקרים  בלבדם  בתבל,
תגיד:  אינני  אוהבת  אותך  –
אלמד  אותם  איך  לחייך
ולצאת  ולא  לשוב  עוד.
וכשתגיע  שעתם  האחרונה,
הערפל  החדגוני  האדום  יכסה  את  המבט  –
אלמד  אותם  איך  מייד  להיזכר
בכל  חייהם  האכזריים  הנפלאים,
בכל  אדמת  המולדת  המוזרה.
ובהתייצבם  מול  פני  אלוה  –
עם  דברי  החכמה  הפשוטים
לחכות  ברוגע  לדין.

1921

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן