יָשַׁנְתִּי  בְּבֵית  נְתִיבוֹת.
הַמָּמוּתָה
הָאַחֲרוֹנָה
בְּסִיבִּיר  פּוֹסַעַת
עַל  הַבִּצּוֹת.  נְהָרוֹת  בִּדְבֵקוּת  אֶת
אַבְנֵי  הַגָּדוֹת
הִכּוּ
בְּלַהַט.

עוֹרוֹת.  מְעָרוֹת.  הָחִצִּים
עֲדַיִן
בֲַּאֲשָׁפוֹת.  וְהַכֹּל  שׁוֹמֵעַ:
אַחְרוֹנַת  הַמָּמוּתוֹת  הוֹלֶכֶת,
הַמָּמוּתָה  פּוֹסַעַת  לְבוֹר  הַמַּיִם.

כָּךְ  נְסוֹגִים  עִדָּנִים.
צְפוּ  שַמָּה:
בְּדָם  הָעֵינַיִם,  מְלֵאוֹת  הַפַּחַד.
תַּחַת  שֶׁלֶג  רוּסִי  צוֹלַחַת
בְּלִי  צָבָא  –
מַעֲרָבָה,  יַמָּה.

אַךְ  שַׁאַג  הַצַּיִד  קָרַע  אֶת  הַלֶּסֶת,
מֻזְנָק  הַשֶּׁבֶט.  יָדָיו  שְׂעִירוֹת.
שִׁירַת  צִפֳּורִים  בַּקְּשָׁתוֹת.
כְּבָר  גּוֹסֶסֶת
אֵיזוֹ  גּוּפָה
עַל  בִּצּוֹת  אֲרוּרוֹת.

וְאָז  צַעֲקָה
הַמָּמוּתָה  לְפֶתַע,
יִלְּלָה
הַיְּחִידָה  בַּיְּקוּם.
בִּצְוָחָה  אַחְרוֹנָה  הָחַיָּה  פּוֹלֶטֶת
שַׁאַג  הֲכִי
אָרֹךְ  וְעָגוּם.

קָרָא  כָּךְ  קַטָּר  בְּקֶרַח  לֵילוֹת:
רָקְעוּ  גַּלְגָּלָיו,
דָּרְשׁוּ
וְהִזְעִיפוּ…
חָלַקְנוּ  אֶת  הַמַּסּוֹף  עִם  טִיפוּס
לִקְרַאת  קֵץ  דַּרְכֵּנוּ
לְאוֹר  הַנֵּרוֹת.

1939