פָּרַץ  לוֹ  גֶּשֶׁם,
הִנֵּה  הַזְּמַן  –  אֵינֶנּוּ.
רַק  מְתַקְתֵּק  שָׁעוֹן  רָפֶה.
הַדֶּשֶׁא,  צְמַח!  –  לְךָ  בַּזְּמַן  אֵין  צֹרֶךְ.
דַּבְּרִי  נָא  רוּחַ  אֱלוֹקִים  –  בְּלֹא  מִלִּים.

1937