לֹא  עַד  כְּדֵי  כָּךְ  גְּבוֹהִים  עִשְֹבֵּי  הַשִּׁכְחָה
שֶׁלְּהָגֵן  יוּכְלוּ  עָלֵינוּ  מֵעַצְמֵנוּ.
בִּשְׁתֵּי  גָּדוֹת  שֶׁל  הַנָּהָר  עוֹבְרוֹת  דְּרָכֵינוּ,
אַתָּה  מַבִּיט  בִּי  וַאֲנִי  מַבִּיט  בְּךָ.

נְהַר  הַזְּמַן  שֶׁלְּאָרְכּוֹ  שְׁנֵי  הַשְּׁבִילִים
אֵינוֹ  עוֹצֵר  –  וְגַם  אֲנַחְנוּ,  אַף  לְרֶגַע…
זוֹכְרִים  אִשָּׁה  שֶׁמְּחַדֶּשֶׁת  בִּנְעוּרֶיהָ  –
בְּעוֹד  שֶׁאָנוּ  נִשְׁאָרִים  אוֹתָם  זְקֵנִים.

הָעֲרָפֶל  בִּסְתָיו  מַפְרִיעַ  לַחֲצוֹת.
בְּחֹרֶף  –  קֶרַח  מְסֻכָּן,  אִם  כִּי  יָפֶה  שָׁם.
אָבִיב  נֶחְמָד  יוֹתֵר  –  אַךְ  יַהֲרֹס  כָּל  גֶּשֶׁר.
נוֹתַר  לְקַיִץ  לְחַכּוֹת  וּלְחַכּוֹת…