מִדְרְחוֹב  חוֹרֵק,  מַחְלִיק.
רוּחַ.  שֶׁלֶג  מִזְדַּנֵּב.
אֱלֹקַי,  כַּמָּה  מֵעִיק!
הוֹ  אֵלִי,  כַּמָּה  כּוֹאֵב!
גַּם  שְׁחָקֶיךָ  מַכְבִּידִים,
גַּם  אַתָּה  לֹא  רַחֲמָן:
לַמָּה  כָּל  הַמֶּרְחָבִים,
אִם  יֵשׁ  מָוֶת  בָּעוֹלָם?
מִי  יַסבִּיר  כָּךְ  שֶׁאָבִין:
לַמָּה  כְּשֶׁאַתָּה  זָקֵן
בָּא  לִקְפֹּא,  לְהַאֲמִין,
לְשׁוֹטֵט  וּלְרַנֵּן?

1922