חדשות
סרט בשחור לבן

זוֹהִי  עִיר.  מֻקְדָּם  עֲדַיִן  –  חֲצִי  חֹשֶׁךְ,  חֲצִי  אוֹר.
עַל  גַּגּוֹת  הַשֶּׁמֶשׁ  קָמָה,  אַךְ  הַקִּיר  עוֹדוֹ  שָׁחֹר.
אַחַר  כָּךְ  בַּקִּיר  לְפֶתַע  –  הַחַלּוֹן  נִדְלָק.  וּצְלִיל:
הַפְּסַנְתֵּר  פּוֹרֵשׂ  כְּנָפַיִם.  הַקּוֹלְנוֹעַ  כָּאן  מַתְחִיל.

הִתְעוֹרֵר  כַּדּוּר  הָאָרֶץ,  הִתְנַדְנֵד  וְהִסְתּוֹבֵב.
הַמַּקְרִין,  בְּשֵׁם  אֱלֹהַּ,  מֶה  עָשִׂיתָ  לִי  בַּלֵּב!
זֹאת  הַקֶּרֶן  הַחַדָּה  הַיְּשָׁרָה  הַבְּהִירָה
מַכְרִיחָה  אוֹתִי  לִדְמֹעַ  וְלִצְְחֹק  בְּלֵית  בְּרֵרָה
לֶאֱהֹב,  לָקַחַת  חֵלֶק,  לְהַמְרִיא,  לִפֹּל  בְּיָם…

הַחַיִּים  שֶׁלִּי,  קוֹלְנוֹעַ,  סֶרֶט  בְּשָׁחֹר  לָבָן!
מִי  כָּתַב  אֶת  הַתַּסְרִיט?  וְאֵיזֶה  בַּעַל  חֲלוֹמֹות
הַבַּמָּאי  –  הַגֵּאוֹנִי,  הַמְּשֻׁגָּע,  וְעוֹד  וְעוֹד?
לַמִּצְרָף  מַכְנִיס  בְּלִי  קֹשִׁי  כָּל  דָּבָר  שֶׁבּוֹ  נָגַע:
צַהֲלָה  לְצַד  יֵאוּשׁ  לְצַד  שִׂמְחָה  לְצַד  תּוּגָה!

לְשַׂחְקָן  שֶׁלֹּא  מַצְלִיחַ  בַּתַּפְקִיד – הוּא  לֹא  יִסְלַח
לֹא  בְּקוֹמִית, לֹא  בִּטְרָגִית, לֹא  לְלֵץ, לֹא  לְמַלְאָךְ.
מָה  קָשֶׁה,  מָה  נֶהֱדָר  לְהִשְׁתַּתֵּף  בַּהַצָּגָה
כְּאַחַת  הַנְּפָשׁוֹת  הַפּוֹעֲלוֹת,  כְּשֶׁכָּל  אָרְכָּהּ  –
רַק  שְׁעָתַיִם,  אַף  פָּחוֹת,  אוּלַי  –  הָרֶגַע  הַקָּטָן…

הַחַיִּים  שֶׁלִּי,  קוֹלְנוֹעַ,  סֶרֶט  בְּשָׁחֹר  לָבָן!
לְזַהוֹת  אֶת  הֶפְסֵדֶיךָ  לֹא  נוֹתֵן  זֶה  הָעִתּוּי:
מֵחֶסְרוֹן  צִבְעֵי  הַבֹּהַק,  מֵהָאֵלֶם  הַכָּפוּי.
עוֹד דּוּמם  אַתָּה  צוֹעֵק, אַתָּה  שׁוֹבֶה  אוֹתִי  תְּחִלָּה
לְמֵיצַג  מֶחְוָה  וָנִיעַ  לוֹ  מֻחְלֶפֶת  כָּל  מִלָּה.
מִזְדַּרְזִים  כָּל  שַׁחְקָנֶיךָ,  הֵם  רָצִים,  מְמַהֲרִים,
עַל פְּנֵיהֶם הַלְּבָנִים זוֹרְמִים, זוֹרְמִים דְּמָעִים שְׁחֹרִים.
וַאֲנִי  לַזֶּה  הַדֶּמַע  מַאֲמִין,  בּוֹכֶה  אִתָּם…

הַחַיִּים  שֶׁלִּי,  קוֹלְנוֹעַ,  סֶרֶט  בְּשָׁחֹר  לָבָן!
בַּחֲלֹף  שָׁנִים  מִסְפָּר  –  הַנִּסָּיוֹן  שֶׁלְךָ  גָּדֵל,
לֹא  מָהֵר  אֲבָל  אַתָּה  בִּצְלִיל  וָצֶבַע  מִתְנַחֵל.
עָז צְלִילְךָ  לָעֵת  הַזֹּאת,  הָאִינְטוֹנָצִיּוֹת – קְשׁוּחוֹת,
יֶתֶר  תְּכֵלֶת  בָּעֵינַיִם,  יֶתֶר  אֹדֶם  בַּזְּרִיחוֹת,
וְהַכֶּתֶם  שֶׁל  הַדָּם  שֶׁעַל  יָדְךָ  –  שָׁחֹר  מִדַּי…

בַּיַּלְדוּת,  מִגִּיל  יַנְקוּתָא,  הַקּוֹלְנוֹעַ  שֶׁל  חַיַּי!
וְיָבוֹּוּ  עוֹד  גְּוָנִים,  אַחַר  כָּך  –  חֲצָאֵי  גְּוָנִים,
הַיְּכֹלֶת  וְהַדּרוֹר  –  רַק  לַבְּשֵׁלוּת  הֵם  נִתָּנִים.
אַךְ  דִּינָהּ  שֶׁל  הַבְּשֵׁלוּת  כּי  תַּהֲפֹךְ  הִיא  בְּתוֹרָהּ
לְיַלְדוּת  הַמַּתְחִילִים  אֲשֶׁר  יָקוּמוּ  בִּמְהֵרָה
לֶאֱהֹב,  לָקַחַת  חֵלֶק,  לְהַפְסִיד  וּלְהַמְרִיא…

הַחַיִּים  שֶׁלִּי,  קוֹלְנוֹעַ  פָּנוֹרָמִי  צִבְעוֹנִי!
בְּאוֹרְךָ,  בְּדִמְדּוּמֶיךָ  –  הַצּוֹפֶה  הַנֶּאֱמָן,
בַּצְּפִיפוּת  שֶׁל  שׁוּרוֹתֶיךָ  כָּל  מָקוֹם  לִתְפֹּס  אוּכָן.
אַךְ  בַּדְּרָמָה  הַגְּדוֹלָה  אֲנִי  עִם  אֶלֶף  מִי  וָמִי –
גַּם  בְּעֶצֶם  מְשַׂחֵק  תַּפְקִיד  אֲשֶׁר  רָשׁוּם  עַל  שְׁמִי.
אַף עוֹמֵד  אֲנִי  בְּצַד  מוּל  מַצְלֵמָה  וּסְתָם  שׁוֹתֵק –
גַּם  בַּזֶּה  אִי–הַמִּשְׂחָק  אֲנִי  בְּעֶצֶם  מְשַׂחֵק.
וּמִתּוֹךְ  הָעֲלִילָה  –  אֲנִי  מַבִּיט,  אֲנִי  מַפְנִים
אֵיךְ  שְׁנוֹתַי,  חֲלוֹמוֹתַי,  רִגְעַי  וּשְׁנִיּוֹתַי  זוֹרְמִים,
אֵיךְ  חוּטִי  הַזֶּה  הַדַּק  בֵּין  שְׁאַר  הָאָחֵרִים  נִשְׁזָר –
שָׁם  אֲנִי  לְצַעֲרִי  לֹא  אֲשַׁנֶּה  כְּבָר  שׁוּם  דָּבָר,
כִּי  תִּהְיֶה  לֵיצָן אוֹ מֶלֶךְ – אַךְ  בִּדְרָמָה  זֹאת תֵּדַע:
כָּאן  מְשַׂחֲקִים  רַק  פַּעַם  –  הָאַחַת  הַיְּחִידָה.
וְעַל  תַּפְקִידִי  שֶׁלִּי  אֲנִי  בּוֹכֶה  וְגַם  צוֹחֵק.
מָה  רוֹאֶה  וּמָה  רָאִיתִי  –  לְהַרְכִּיב  לִי  מִתְחַשֵּׁק.
מָה  רָאִיתִי,  מָה  יָדְעְתִּי – נָא  קַשֵּׁר  בְּחוּט  אֵיתָן,
הַחַיִּים  שֶׁלִּי,  קוֹלְנוֹעַ,  סֶרֶט  בְּשָׁחֹר  לָבָן!

1970

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן