כָּךְ  רָץ  אַיָּל  בְּסוֹף  מִרְדָּף  –
יְעַף  נוֹצָה.
הוֹ…
תִּכְמוּן  פְּצָצָה!

רוֹדְפִים  אוֹתִי  הֲמוֹנֵיהֶם,
עֵדָה  דְּבִיקָה!
יֵשׁ  לְכֻלָּם  אוֹתָהּ  הָאֵם
וּשְׁמָהּ  –  תְּשׁוּקָה.

זְהֹב  הֲקֶּרֶן,  הָאַיָּל,
קָרֵב  אָסוֹן!
בְּשׁוֹפָרוֹ  הַמְּסֻלְסָל
רָן  הַיַָּגוֹן…

לִסְבַךְ  הַמֶּלֶל  הֶעָבוֹת
הַמֶּלֶךְ,  בְּרַח!
בְּהֶבֶל  הַכַּלָּב  –  קְנָאוֹת,
הַדָּם  מֻרְתָּח!

כַּמָּה  חָזָק  עַל  הַצְּלָעוֹת
הַלֵּב  דּוֹפֵק…
וּמִיָּדַיִם  אֲכֻמּוֹת
קֻלְמוּס  חוֹמֵק…

30.4.1921