מֵעֵבֶר  לְרֶכֶס  בַּיְקָלִי
בְּאֶרֶץ  מִכְרוֹת  הַזָּהָב
נַוָּד  שָׁם  הָלַךְ  יוֹם  וָלַיִל
רַק  שַׂק  מְלֻכְלָךְ  עַל  כְּתֵפָיו

בָּרַח  הוּא  מִתּוֹךְ  בֵּית  הַסֹּהַר
שֶׁלֹּא  עַל  פְּשָׁעָיו  שָׁם  סָבַל
כִּמְעַט  וְנִגְמַר  לוֹ  הַכּוֹח  –
מוּלוֹ  הִשְׂתָּרֵעַ  בַּיְקָל

לִשְׂפַת  הַבַּיְקָל  הוּא  מַגִּיעַ
סִירַת  דַּיָּגִים  שָׁם  מוֹצֵא
נִגּוּן  מְלַנְכּוֹלִי  מַשְׁמִיעַ
אֶת  מֵי  הָאֲגַם  הוּא  חוֹצֶה

אֶת  דֶּלֶת  בֵּיתוֹ  הוּא  פּוֹתֵחַ
שָׁם  אִמָּא  –  נִרְגֶּשֶׁת  כָּל  כָּךְ
"שָׁלוֹם  לָךְ,  הִנֶּנִי  שָׂמֵחַ  –
אַךְ  אֵיפֹה  אָבִי  וְהָאָח?"

"אָבִיךָ  מִזְּמַן  כְּבָר  בַּקֶּבֶר  –
חָלָה  הוּא  הַרְבֵּה,  לֹא  הֶחְלִים…
הָאָח  –  בְּסִיבִּיר,  בְּבֵית  כֶּלֶא
שָׁם  שָׂמוּ  עָלָיו  אֲזִיקִים"