יֵשׁ  לַפַּיְּטָנִים  מִנְהָג:  לָשֶׁבֶת
וְלירֹק  עַל  עֲמִיתִים  בְּכוֹחַ.
כָּךְ  הִמְטִיר  מֻחַמַּד  אֵשׁ  צוֹלֶבֶת
בְּעוֹמָר,  הִצליח  אַף  לִקְרֹעַ

לוֹ  כֻתֹּנֶת;  הוּא  צָוַח:  "גָּנַבְתָּ
בַּ"דִּיוָאן"  שֶׁלִי  שׁוּרַת  טֵט-זַיִן!
הַדִּמְיוֹן  מִקְרִי?  סַפֵּר  לְסַבְתָּא
הַנִּבְזוּת  שֶׁלְךָ  –  שְׁנִיָּה  לָּהּ  אַיִן!

מָה  יַגִּיד  מִי  שֶׁעִינוֹ  עוֹקֶבֶת
אַחֲרֶיךָ?  שֶׁסּוֹפְךָ  –  בְּזֶבֶל!"
הִנְהְנוּ  לוֹ  כָּל  זִקְנֵי  הַשֶּׁבֶט,
צְעִירִים  הֵרִיעוּ:  יַלְלָה,  גֶּבֶר!

גַּם  עוֹמָר  שָׁפַךְ  בּוֹ  רִיר  בְּזַעַם
וְרָשַף:  "אַתָּה  עֲלוּב  הַנֶּפֶשׁ!
הַנָּבִיא,  שְׁלַח  בּוֹ  מַּכַּת  הָרַעַם!ֱ
שְׁלַח,  הַפָּדִישָׁאהּ,  קָרְטוֹב  שֶׁל  רֶפֶשׁ!

עֲקָרוּת  אוֹתְךָ  שָׁנִים  סוֹבֶבֶת,
לֹא  לָשִׁיר  יֻעַדְּתָּ  –  אַךְ  לַדֶּבֶר!"
הִנְהְנוּ  לוֹ  כָּל  זִקְנֵי  הַשֶּׁבֶט,
צְעִירִים  הֵרִיעוּ:  יַלְלָה,  גֶּבֶר!

רַק  אֶחָד  שָׁתָה  קָפֶה  בְּשֶׁקֶט,
אַחַר  כָּךָ  אמר:  "בְּשֵׁם  שָׁמַיִם!
בִּשְׁבִיל  מָה  כָּל  הַמָּרָה  נִשְׁפֶּכֶת?
סַעֲדִי  הָיָה  זֶה.  בֵּינָתַיִם

זְמַן  חָלַף.  כִּסָּה  אֵת  שְׁנֵיהֶם  יַחַד
שֶׁלֶג  הַנְּשִׁיָּה  הַמְּשַׁכֵּחַ.
סַעֲדִי  הוּא  קֶרֶן  פָּז  זוֹרַחַת.
בְּבֵיתָן  הִקְשִׁיב  לוֹ  כָּל  אוֹרֵחַ.

מִלָּתוֹ  הֵפִיחָה  לְכָל  עֵבֶר
טַעם  דְּבָשׁ,  פֵּירוֹת,  גִּנָּה  מֻזְהֶבֶת  .
לֹא  צָרְחוּ  הַנֹּעַר:  "יַלְלָה,  גֶּבֶר!"
וְלֹא  זָעוּ  כָּל  זִקְנֵי  הַשֶּׁבֶט.

כָּךְ  צִפּוֹר  בְּאָחוּ  מְכַשֶּׁפֶת
בְּשִׁירַת  זְרָעִית,  בְּרֹן  גָּבוֹהַּ.
יֵשׁ  לַפַּיְּטָנִים  מִנְהָג:  לָשֶׁבֶת
וְלירֹק  עַל  עֲמִיתִים  בְּכוֹחַ.

1936