בַּחַיִים  עוֹדֵךְ,  הַיְּשִׁישֹׁנֶת?
גַּם  אֲנִי  עוֹד  חַי.  שָׁלוֹם,  שָׁלוֹם!
שֵׁעַל  תִּקְרָתֵךְ  הַלֹּא  סָלוֹנִית
אוֹר  לֵילִי  בַּל  יְתֹאָר  יִזְרֹם!

לִי  כּוֹתְבִים  שֶׁאַתְּ  טוֹמֶנֶת  צַעַר,
עֲצוּבָה  עָלַי  וְלֹא  מְעַט,
שֶׁתְּכוּפוֹת  יוֹצֵאת  מִחוּץ  לַשַּׁעַר
בְּשׁוּשׁוּן   יָשָׁן  וּמְרֻפָּט,

וּבַאֲפֵלָה  לֵילִית  מֻכְחֶלֶת
אַתְּ  הוֹזָה  תָּמִיד  אוֹתוֹ  דָּבָר:
בְּפֻנְדָּק,  תּוֹךְ  כְּדֵי  קְטָטָה  צוֹהֶלֶת,
בְּלִבִּי  אֵי  מִי  תָּחַב  אוֹלָר.

אִמָּא'לֶה,  אַל  פַּחַד!  תַּאֲמִינִי:
זֶה  רַק  הֶבֶל  טַרְחָנִי,  זוֹ  שְׁטוּת.
לֹא  כָּזֶה  שַׁתְיָן  אֲנִי,  תָּבִינִי,
שֶׁפִּתְאוֹם,  בְּלִי  לִרְאוֹתֵךְ  –  אָמוּת.

בְּנַפְשִׁי  אוֹתָהּ  רַכּוּת  שׂוֹרֶדֶת.
יֵשׁ  בָּהּ  רַק  חֲלוֹם  אֶחָד  –  וּבוֹ:
אֶשְׁתַּחְרֵר  מִּכָּל  עֶרְגָּה  מוֹרֶדֶת,
לְבֵיתֵנוּ  הַנָּמוּךְ  אָבוֹא  –

כַּאֲשֶׁר  תִּפְרֹשׂ  סְכָכַת  כְּנָפַיִם
גִּנָּתֵנוּ,  הָאֲבִיב  יַלְבִּין…
רַק  אוֹתִי  עִם  שַׁחַר  בְּכַפַּיִם
אַל  תַּעִירִי  כְּמוֹ  לִפְנֵי  שָׁנִים!

אַל  תָּעִירִי  מָה  שֶׁאָז  חָלַמְתִּי  –
וַאֲשֶׁר  נִשְׁאַר  רַק  הַחֲלוֹם,
כִּי  יוֹתֵר  מִדַּי  מֻקְדָּם  טָעַמְתִּי
מָה  הֵם  עֲיֵפוּת  וְחִדָּלוֹן.

אַל  תָּשִׁיבִי  לִתְפִלָּה  נִשְׁכַּחַת:
לֶעָבָר  אֵין  דֶּרֶךְ  לַחֲזֹר.
רַק  מִמֶּךְ  אֶרְאֶה  עֶזְרָה  וְנַחַת,
רַק  מִמֵּךְ  אֵלַי  מַגִּיעַ  אוֹר.

שִׁכְחִי  מֵחֲרָדוֹת  וְצַעַר:
אֵין  מָה  לְעַצֵּב  –  וְלוּ  בִּמְעַט.
אַל  תֵּצְאִי  תְּכוּפוּת  מִחוּץ  לַשַּׁעַר
בְּשׁוּשׁוּן  יָשָׁן  וּמְרֻפָּט…

1924