אֶטְעֶה  לִי  –  וְאֶת  הַצִּפֹּרֶן  אֶטְבֹּל
לְיַד  הַדְּיוֹתָה  –  בְּיָרֵחַ  עָגֹל,
בְּיָם  מִזְדַּחֵל  שֶׁל  לֵילוֹת  לְהַשְׁחִיר,
בִּסְבַךְ  חֲלוֹמוֹת  שֶׁבְנַחַל  זָמִיר.
ֹשוֹנִים  הַצְּלִילִים  שֶׁרָצִים  מֵהָעֵט
בָּהֶם  כְּסוּת  הַכֶּסֶף  תּוֹהָה,  מִתְפַּלֵּאת  –
הֵם  כְּמוֹ  צִפּוֹרִים,  מָה  מַפְחִיד  לְקַחְתָּן,
שׁוּרוֹת  מְמַלְּאוֹת  אֶת  הַדַּף  הַלָּבָן.
שָׁלוֹם  לָךְ,  הַלָּיְלָה  הַלֹּא  מְתֻרְבָּת!
אֶחָד  גּוֹרָלֵנוּ,  וְרֶישָׁא  אֶחָד:
כִּי  חֹשֶׁךְ  בִּשְׁנֵינוּ  לְעַיִן  פִּקְחִית,
לִשְׁנֵינוּ  –  מוֹלֶדֶת  אַחַת  לְתָמִיד.
זָכוּל  לִי  –  עָלֶיךָ  יוֹמְךָ  הִתְגַּבֵּר,
לָךְ  –  אֵיךְ  פֻצַּלְתִּי  מִסֶּלַע  אַחֵר.
סוֹטָה  מִשְּׁבִילֵי  הֶחָלָב  דַּרְכְּךָ,
בְּבֶקַע  שׁוּרוֹת  תִּתְחַבֵּא  בְּשִׂמְחָה.
טְיוּטַת  הַזָּמִיר,  וְלַד  חַטָּאת  הַחֲלוֹם
קוֹרְאִי  הַיָּחִיד,  בֵּן  שִׁירִי  עַד  הֲלוֹם,
שָֹלוֹם!  אֵין  תּוֹדוֹת  בִּפְרֵדָה  שֶׁכַּזֹּאת  –
אַךְ  קֶצֶף  שַׁלְהֶבֶת  מִגַּל  חֲרִיזוֹת.

1930