מָה אִתְּךָ?
וּמָה אִתִּי?
מַשֶּׁהוּ מַפְרִיעַ?
עַל הָרֹאשׁ אֲנִי הוֹלֵךְ,
דּוֹאֶה בֵּין עֲנָנִים.
לָמָּה? סְתָם כִּי מִתְחַשֵּׁק,
וַאֲנִי מַבְטִיחַ
שֶׁכָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁלִּי טוֹבִים!
הִנֵּה יוֹם, הִנֵּה יוֹם, הִנֵּה יוֹם מַתְחִיל,
מִתַּחְתִית הַיָּם עוֹלה וְנִדְלָק הַפְּתִיל,
יוֹם חָדָשׁ שֶׁבָּא לְכָאן –
מְנַצְנֵץ, רַעֲשָׁן,
כְּמוֹ חָתוּל – כָּזֶה סַקְרָן
וְגָדוֹל כְּמוֹ לִוְיָתָן!
מָה אִתְּךָ?
וּמָה אִתִּי?
אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר:
הַכֹּל הָפוּךְ עַל הֶהָפוּךְ
עַד הָאָלֶ"ף מֵהַתָּ"ו
כֵּן, בְּגִיל הַהִתְבַּגְּרוּת
מִשְׁתוֹלֶלֶת רוּחַ שְׁטוּת
אֲבָל הִיא תַּעֲבֹר בְּאֵיזֶה שְׁלַב.
הִנֵּה יוֹם, הִנֵּה יוֹם, הִנֵּה יוֹם מַתְחִיל…
עִם הַזְּמַן אֲנִי אֶהְיֶה
רְצִינִי פִּי כַּמָּה,
וְאָקִים מִשְׂרָד חָשׁוּב,
וְאֶעֱמֹד בָּרֹאשׁ.
עַד שֶׁפַּעַם יוֹם יָבוֹא –
וְלֹא תָּבִינוּ לָמָּה –
אֶמְצָא דַּקָּה לָלֶכֶת עַל הָרֹאשׁ!
הִנֵּה יוֹם, הִנֵּה יוֹם, הִנֵּה יוֹם מַתְחִיל…