מִבּוֹרוֹת  הַגֵּטוֹ  אִישׁ  לֹא  קָם.
בֶּעָבָר  הָיוּ  פֹּה  בְּנֵי  אָדָם.
עוֹד  דּוֹהֵר  הַזְּמַן  –  אֵי  שָׁם  רָחוֹק.
לְבָדֵּנוּ  אָנוּ.  זֶה  ה&חֹק.
כִּי  אַתָּה  מִפֶּגַע  מִתְיַסֵּר,
כִּי  עָלֶיךָ  הַכּוֹכָב  זוֹהֵר,
כִּי  בּוֹלֵט  אֲבִיךָ  בַּסְּבִיבָה,
כִּי  שִׁגְרַת  הָאֲחֵרִים  –  שַׁלְוָה.

1944