לִקְרַאת  הָעֶרֶב  גְּדוּד  הַטָּנְקִים
נִכְנַס  לַקְּרָב  הָאַחֲרוֹן.
מַגָּ"ד  צָעִיר  –  מָסְרוּ  בַּקֶּשֶׁר  –
נָפַל  בָּרֶגַע  הָרִאשׁוֹן.

הַטָּנְק  נִקְלַע  לְאֵשׁ  צוֹלֶבֶת,
רַרְנָ"ט  נִכְנַס  בַּמַּתָכוֹת.
כָּל  מָה  שֶׁיִּשָּׁאֵר  מִצֶּוֶת
זֶה  רק  אַרְבַּע  גְוִיּוֹת  שְּׂרוּפוֹת.

אֶת  הַמָּנוֹעַ  אֵשׁ  אוֹכֶלֶת,
הַפָּגָזִים  בְּלַהֲבוֹת.
מִכָּל  חַיַּי  דַּקָּה  נִשְׁאֶרֶת,
לָצֵאת  הַחוּצָה  אֵין  כּוֹחוֹת.

בַּבֹּקֶר  יִמַּצְאוּ  גּוּפֵינוּ
בֵּין  אֲדָמָה  לַהֲרִיסוֹת,
וְלֹא  נִשְׁמַע  אֵיךְ  לִכְבוֹדֵנוּ
הַגְּדוּד  יוֹרֶה  מַטָּח  כָּבוֹד.

מִכְתָב  קָצָר  יֵצֵא  לַדֶּרֶךְ,
יִקְרָא  בּוֹ  רֹאש  הַמִּשְׁפָּחָה.
וְתֹכֶן  הַמִּלִּים  בְּעֵרֶךְ:
"הוּא  לֹא  יַחְזֹר  כְּבָר  לְבֵיתְךָ"

כֻּלָּם  יִפְנוּ  מַבָּט  לְמַעְלָה,
הָאַלְמָנָה  תִּפְרֹץ  בִּבְכִי  –
וּלְעוֹלָם  לֹא  יִוָּדַע  לָהּ
אֵיפֹה  גָּמַרְתִּי  אָנוֹכִי.

יִשְׁכַּב  לוֹ  בֵּין  דַּפֵּי  הַסֵּפֶר
תַּצְלוּם  צָהֹב,  לֹא  מְמֻסְגָּר:
מַדִּים,  צַלָּ"ש  –  זֶה  כָּל  הַזֵּכֶר
בְּעֶצֶם  –  כָּל  מָה  שֶׁנּוֹתַר.