לֹא  צָרִיךְ  לָשִׂיחַ  עַל  דָּבָר,
גַּם  לֹא  לְחַנֵּךְ  –  זֶה  מְיֻתָּר,
כַּמָּה  הִיא  נוּגָה,  כַּמָּה  יָפֶָה  –
נֶפֶשׁ  הַחַיָּה  הַלֹּא  שְׁקוּפָה:

לְחַנֵּךְ  אַף  פַּעַם  לֹא  תִּרְצֶה,
שׁוּם  דִּבֵּר  מִפִּיהָ  לֹא  יֵצֵא,
הִיא  שׂוֹחָה  מֵעֵין  דּוֹלְפִין  צָעִיר
עַל  שֵׂיבַת  צוּלוֹת  שֶׁל  יָם  כַּבִּיר.

12.1909