כְּשֶׁלֹּא  יִסְאַן  סָאוֹן,  וְלֹא  יִרְעַשׁ  הָרַעַשׁ
אוֹתָם  חָוִיתָ  בַּחֲלוֹם  וּבְאֱמֶת  –
תֻּקְפֶּאנָה  זַעֲקוֹת  הַשְּׁטוּת  בְּגַעַשׁ,
וְָאז  תַּרְגִּישׁ:  לְךָ  אֲנִי  קוֹרֵאת.

דְּמָמָה  וְאַפְלוּלִית  כְּחֻלָּה  יֵרְדוּ  לְמַטָּה
וְתִתְעוֹרֵר  מִדַּאֲבַת  הַמְּבוּכָה,
פִּתְאוֹם  תָּבִין  כִּי  בְּמִדְבָּר  נָדַדְתָּ
אֵי  שָׁם,  אַלְפֵי  שְׁנוֹת  אוֹר  מֵעַצְמְךָ.

1927