כָּל  בַּקָּשָׁתִי,  אָנָא  יְפָתִי  –
לַמָּטוֹס  תִּקְחִינִי  נָא,
עַל  כַּתְפִי:  "כַּמָּה  עָיַפְתִּי!"
תִּלְחֲשִׁי  מִתּוֹךְ  שֵׁנָה.
וּבְקָצֶה  אַחֵר  שֶׁל  הָעוֹלָם  –
תְּנִי  לִי  יָד  בַּמַּדְרֵגוֹת,
כְּשֶׁהָרִים  גְּבוֹהִים  יַכְחִילוּ  שָׁם  –
לְבַשֵּׂר  לָנוּ  טוֹבוֹת.

כָּל  בַּקָּשָׁתִי,  כָּל  בַּקָּשָׁתִי –
תִּשְׁכְחִי  מִדְּאָגוֹת,
נִכָּנֵס  בַּשַּׁעַר  הַלֵּילִי  –
תִּמְצְאִי  לוֹ  מַפְתֵּחוֹת
כַּמָּה  טוֹב  עַכְשָׁו  בָעִיר  הַזֹּאת:
עֲלָטָה  וְשֶׁקֶט  כָּאן
בַּמַּרְתֵּף  נִמְצָא  בֵּין  הַקְּשָׁתוֹת
אֶת  הַיַּיִן  הַנּוֹשָׁן

לִכְבוֹד  אֵלֶּה  כּוֹסִיּוֹת  נָרִים:
לַמַּסָּע  שֶׁלֹּא  נִגְמַר
לַנֶּאֱמָנִים  –  שֶׁלֹּא  מְוַתְּרִים
וְלַלֵּב  שֶׁלֹּא  נִשְׁבַּר
כִּכָּרוֹת  שׁוֹכְבוֹת  בְּתַרְדְּמָה,
רְחוֹבוֹת  עוֹדָם  רֵיקִים  –
נְטַיֵּל  שָׁם  –  וּבְכָל  פִּנָּה
נְחַיֵּךְ  לַיְּדִידִים…