כָּאן  עוֹגְנִים  רַק  לְחָמֵשׁ  שָׁעוֹת  קַלּוֹת  –
מִתְחַשֵּׁק  אָמְנָם  שָׁבוּעַ  לְבַלּוֹת.
כְּמוֹ  יַמַּת  זַהֲרוּרִים,
קָמָה  עִיר  מֵהַגַּלִּים:
תְּעֲלוֹת  סָבִיב  לַסֶּכֶר,
אָחוּ  עִם  כְּתָמִים  שֶׁל  עֵדֶר.
לֹא  תְּהוֹמוֹת  וְלֹא  הָרִים.

בַּכְּנִיסָה  לַחוֹף  שׁוֹכֵן  בֵּית  הַמִּרְזָח.
בַּחַלּוֹן  –  הָאֳנִיָּה,  הִיא  לֹא  תִּבְרַח.
רַק  הַיָּם,  רַק  הַשְּׁחָקִים.
אֲהַלֵּךְ  כָּאן  בַּדְּרָכִים:
כָּל  הָעִיר  –  קָרְטוֹב  שֶׁל  פֶּלֶא,
כְּמוֹ  מֵאַגָּדָה  מֻשְׁאֶלֶת,
וְנָאָה  עַד  לְהַדְהִים!

אֵיךְ  לִהְיוֹת  אָדִישׁ  מוּל  מַשֶּׁהוּ  אָהוּב?
הֲיַגִּיעַ  בֹּקֶר  זֶה  אֵי  פַּעַם  שׁוּב?
אַבִּירִית  וַחֲזָקָה
יָד  שֶׁל  קְשִׁישָׁא.  חֲרִיקָה  –
לֹא  נוֹרָא.  רֵיחוֹת  שֶׁל  בִּירָה.
נְפַטְפֵּט  שְׁטוּיוֹת,  נָשִׁירָה,
לֹא  נִשְׁמַע  אֶת  הַשְּׁרִיקָה…

1927