חדשות
*** / ישנם שלושה עדני זכרונותינו…

"אחרון  המפתחות  הוא  נשייה  צוננת,
מרווה  הכי  מתוק  את  חום  הלב."
אלכסנדר  פושקין

יֶשְׁנָם  שְׁלֹשָׁה  עִדְּנֵי  זִכְרוֹנוֹתֵינוּ.
וְהָרִאשׁוֹן  –  כְּאִלּוּ  יוֹם  אֶתְמוֹל:
בְּקִמְרוֹנָם  הַמְּבֹרָךְ  –  הַנֶּפֶשׁ,
וּמִתְעַנֵּג  בְּצִלְלֵיהֶם  הַגּוּף.
עוֹד  לֹא  נָדַם  הַצְּחוֹק,  דִּמְעָה  זוֹרֶמֶת,
וּבְשֻׁלְחָן  עֲדַיִן  כֶּתֶם  דְּיוֹ,
כְּמוֹ  חֲתִימָה  בְּלֵב  –  הַנְּשִׁיקָה
הַהִיא,  הַמַּפְרִידָה,  הַלֹּא  נִשְׁכַּחַת…
אַךְ  זֶה  נִמְשָׁךְ  תְּקוּפָה  לֹא  מְמֻשֶּׁכֶת…
מֵעַל  הָרֹאשׁ  –  כְּבָר  לֹא  קִמְרוֹן  לַנֶּפֶשׁ.
פַּרְבָּר  נִדָּח  שֶׁבּוֹ  עוֹמֵד  לוֹ  בַּיִת  –
שָׁם  קַר  בַּחֹרֶף  וְיוֹקֵד  בַּקַּיִץ,
שָׁם  עַכָּבִישׁ,  הַכֹּל  מָלֵא  אָבָק,
מִתְמַקְמְקִים  שָׁם  מִכִּתְבֵי  הַלַּהַב
וּמִתְחַלְּפִים  הַדְּיוֹקָנִים  בַּסֵּתֶר.
הוֹלְכִים  לְשָׁם  –  כְּמוֹ  לְבִקּוּר  בַּקֶּבֶר,
חוֹזְרִים  מִשָּׁם  –  שׁוֹטְפִים  אֶת  הַיָּדַיִם
וּבַחֲטָף  מְנַעֲרִים  דִּמְעֹנֶת
בַּאֲנָחָה  כְּבֵדָה  מֵעַפְעַפַּיִם…
אַךְ  מְתַקְתֵּק  שָׁעוֹן,  אָבִיב  בְּרֶצֶף
מַחֲלִיף  אַחֵר,  וּמוֹרִידִים  שָׁמַיִם,
שְׁמוֹת  הֶעָרִים  הוֹלְכִים  וּמִשְׁתַּנִּים.
כְּבָר  אֵין  עדי  אֵרוּעַ  וְאֵרוּעַ,
אֵין  מִי  לִבְכּוֹת  אִתּוֹ,  לְהִזָּכֵר  אִתּוֹ,
וְהַצְּלָלִים  לְאַט  עוֹזְבִים  אוֹתָנוּ,
וּכְבָר  אֲנַחְנוּ  לֹא  קוֹרְאִים  לְאֵלֶּה
כִּי  שיבתם  אוֹתָנוּ  רַק  תַּבְהִיל.
וּפַעַם  מְגַלִּים  שֶׁכְּבָר  שָׁכַחְנוּ
אֲפִלּוּ  דֶּרֶךְ  לְאוֹתוֹ  הַבַּיִת,
וְנֶחְנָקִים  מֵרֹב  בּוּשָׁה  וָזַעַם,
רָצִים…  אַךְ  שָׁם,  כְּמוֹ  בַּחֲלוֹם  גָּרוּעַ,
קִירוֹת,  וַחֲפָצִים,  וּבְנֵי  אָדָם  –
הַכֹּל  שׁוֹנֶה.  לֹא  מַכִּירִים  אוֹתָנוּ.
טָעִינוּ  בְּדַרְכֵּנוּ.  אֱלוֹקַי!!
בְּרֶגַע  זֶה  הַמַּר  מִכָּל  מַגִּיעַ:
תּוֹפְסִים  כִּי  לֹא  עָלֵינוּ  לְהָכִיל
אֶת  הֶעָבָר  אֶל  תּוֹךְ  גְּבוּלוֹת  חַיֵּינוּ,
וְלָנוּ  הוּא  כְּבָר  זָר  הַיּוֹם  כִּמְעַט  כְּמוֹ
זָר  לַשָּׁכֵן  שֶׁגָּר  קוֹמָה  מִתַּחַת,
שֶׁלֹּא  הָיִינוּ  מְזַהִים  מֵתֵינוּ,
וְאֵלֶּה  שֶׁהִפְרִיד  מֵהֶם  הָאֵל  –
הִצְלִיחוּ  בִּלְעָדֵינוּ,  וַאֲפִלּוּ
כָּךְ  טוֹב  יוֹתֵר…

5.2.1945

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן