חדשות
ילדי הספרים

עִם  תְּפִּלּוֹת  שֶׁל  עַרְבִית  וְנֵרוֹת  מַבְלִיחִים
הֶעָבָר  הַהֵרוֹאִי  –  בָּרֶקַע  מֻצָּב.
כָּךְ  גָּדַלְנוּ  –  יַלְדֵּי  הַסְּפָרִים  הַטּוֹבִים,
בְּלִי  לָדַעַת  דָּבָר  מִמּוֹרֶשֶׁת  הַקְּרָב.
    מָה  לַיֶּלֶד  מֵצִיק?  הַשִּׁגְרָה  וְהַגִּיל.
    אָז  הָלַכְנוּ  מַכּוֹת,  בְּלִי  שְׁנִיָּה  לְגַמְגֵּם.
    אֶת  בִּגְדֵּנוּ  תִּקְּנוּ  אִמָּהוֹת  כָּרָגִיל  –
    רַק  בָּלַעְנוּ  סְפָרִים,  הִשְׁתַּכַּרְנוּ  מֵהֶם.

וְהִזִּיעַ  הַמֵּצַח  יוֹתֵר  וְיוֹתֵר,
וּבַפֶּה  נַעֲשָֹה  כֹּה  מָתוֹק  וְרָטֹב…
אֶת  אַפֵּינוּ  דִּגְדֵּג, אֶת  רֹאשֵׁינוּ  סִחְרֵר
רֵיחַ  קְרָב  שֶׁנָּדַף  מֵהַדַּף  הַצָּהֹב!
    וְנִסִּינוּ  לָחוּשׁ  –  בְּלִי  הַכִּיר  מִלְחָמָה  –
    אֶת  שְׁרִיקַת  הַפָּגָז  שֶׁקּוֹרֵעַ  דְּמָמָה,
    לְפָרֵשׁ  "הַתְקָפָה"  וּ"מַצָּב  בַּגְּבוּלוֹת"
    וְלִשְׁמֹעַ  פְּקֻדָּה  לְמִסְדַּר  מֶרְכָּבוֹת.

הַתַּבְשִׁיל  שֶׁל  הַזְּמַן  –  הוּא  הָיָה  בֶּאֱמֶת
אֹכֶל  פֶּלֶא  לְמוֹחַ  צָעִיר  וְרָעֵב.
בַּמִּשְׂחָק,  לַתַּפְקִיד  שֶׁל  פַּחְדָּן  אוֹ  בּוֹגֵד,
לֹא  הָיְתָה  שׁוּם  מַחְלֹקֶת  –   מִנִּינוּ  אוֹיֵב.
    וְרָשָׁע  מֵעָנְשׁוֹ  לֹא  יַצְלִיחַ  לַחְמֹק,
    וְתִשְׁכֹּן  אַהֲבָה  בְּלִבֵּנוּ  עָמֹק,
    וַאֲשֶׁר  לִגְבוּרָה  –  זֶה  הַכְּלָל,  חֲבֵרִים:
    בַּמִּשְׁחָק  רַק  אֲנַחְנוּ  נִהְיֶה  גִּבּוֹרִים!

אַךְ  קָצָר  הַמִּשְֹחָק  בַּשָֹדֶה  הֶחָרוּךְ:
הַבְּרִיחָה  לַחֲלוֹם  לְעוֹלָם  לֹא  תִּצְלַח.
תִּתְאַמֵּץ  וְתִפְתַּח  אֶת  אֶגְרוֹף  הֶהָרוּג,
מִיָּדוֹ  הַקָּרָה  אֶת  הַנֶּשֶׁק  תִּקַּח!
    תַּעֲנֶה  –  כְּשֶׁהַחֶרֶב  עוֹדֶנָּהּ  חַמָּה
    וְעָלֶיךָ  שִׁרְיוֹן  –  מָהוּ  מִי,  מִיהוּ  מָה?
    מִי  אַתָּה  –  הַפַּחְדָּן  אוֹ  בְּחִיר  הַגּוֹרָל?
    כְּשֶׁתִּטְעַם  טַעַם  קְרָב  אֲמִתִּי  –   אַז  תִּפְעַל!

בַּשָּׁעָה  שֶׁיִּפֹּל  לְיָדְךָ  הֶחָבֵר,
וְתֵצֵא  מִגְּרוֹנְךָ  לַשָּׁמַיִם  צְרָחָה,
וּלְפֶתַע  עֵירֹם,  בְּלִי  עוֹרְךָ  תִּשָּׁאֵר
בִּגְלַל  זֶה  שֶׁהָרְגוּ  רַק  אוֹתוֹ  –  לֹא  אוֹתְךָ…
    אָז  תִּזְכֹּר  לְהַבִּיט  בִּרְאִי  הַשִּׁרְיוֹן:
    שָׁם  מִתּוֹךְ  הַקַּסְדָה  מְגַחֵךְ  אֲבַדּוֹן.
    אֵלֶּה  רֹעַ  וָשֶׁקֶר,  פְּנֵיהֶם  מַגְעִילִים,
    וְתָמִיד  אַחְרֵיהֶם  –  תּוֹלָעִים  וּקְבָרִים.

אִם  אָכַלְתָּ  אַתָּה  רַק  תַּפְרִיט  מְעֻדָּן,
אִם  הָעֵז  לֹא  הֵעַזְתָּ  לִלְחֹם  בְּתַלְיָן,
אִם  הִבַּטְתָּ  תָּמִיד  בְּמַבָּט  מְנֻכָּר  –
אָז  חַיֶּיךָ  הָיוּ  שׁוּם  דָּבָר,  שׁוּם  דָּבָר!
    אִם  סָלַלְתָּ  הַדֶּרֶךְ  בְּחֶרֶב  אָבוֹת,
    אִם  שָׁתִיתָ  דְּמָעוֹת  כְּמוֹ  יֵינוֹת  מְלוּחִים,
    אִם  בְּלַהַט  הַקְּרָב  לֹא  שָׁכַחְתָּ  תְּפִלּוֹת  –
    זֶה  אוֹמֵר  כִּי  קָרָאתָ  סְפָרִים  נְכוֹנִים!

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן