הָרַעַד בְּיָדַי חָדַל,
לְמַעְלָה – צְעַד!
הַפַּחַד לַתְּהוֹם נָפַל
לָעַד, לָעַד…
לְהִתְעַכֵּב אֵין שׁוּם סִבָּה –
הַשֶּׁלֶג רַךְ,
וּבָעוֹלָם אֵין שׁוּם פִּסְגה
שֶׁלֹּא אֶקַּח.

בֵּין כִּוּוּנִים שֶׁלֹּא כֻּוְּנוּ
אֶחָד – אֱלַי,
בֵּין הֶשֵּׁגִים שֶׁלֹא הֻשְׂגּוּ
אֶחָד – עֲלַי.
שְׁמוּרִים בַּשֶּׁלֶג הַשֵּׁמוֹת
שֶׁל מִי וָמִי,
בֵּין הַדְּרָכִים הַיְּתוֹמוֹת
אַחַת – שֶׁלִּי!

בְּזִיו הַקֶּרַח הַכָּחֹל
מוֹרָד הֻצַּף.
אֶת הַשְּׁחָמִים נִתָּן לִשְׁאֹל:
מִי בָּא, מִי שָׁב?
בַּחֲלוֹמִי בּוֹהֶה פָּשוֹט
מֵעַל גְּבָהִים
וּמַאֲמִין לִי בְּזַכּוּת
שְׁלָגִים, מִלִּים…

גַּם אַחֲרֵי עִדָּן נִצְחִי
לֹא יִמָּחֵק
אֵיךְ כָּאן הִצְלַחְתִּי בְּתוֹכִי
לִקְבֹּר סָפֵק.
לַחְשֹוּ לִי מֵיִם "תְּבֹרַךְ…" –
וּבְכֵן, חֵן-חֵן!
וֵאֶיזֶה יוֹם יָעיִד עַל כָּךְ?
יוֹם ד', כֵּן…