חדשות
חנוכה תשס"ו

אֵינִי נָבִיא וְלֹא מִשִּׁבְטָם,
יַכְתִּיב אֶת שִׂיחִי הַלֵּב:
שׁוֹקַעַת זֹאת הַמַּלְכוּת, וְתָם
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, כִּסְלֵו.

עוֹד הַשּׁוֹפְטִים פּוֹסְקִים אֶת דִּינָם,
פּוֹרִים הַגַּנִּים – אֲבָל
פִּתְאוֹם מַצְהִיבִים הֶעָלִים, וְגַם
אֵין זִיק בְּאַרְמוֹן וְהֵיכָל.

עַרְפִּיחַ סָמִיךְ, דֶּגֶל מַחְוִיר,
בַּשְּׁקִיעָה חֲלוּדָה מִתְעַבָּה,
הַמַּסַכִּיזְם כָּל בֹּקֶר מַשְׁחִיר
עִוֵּר בְּמִדָּה שָׁוָה.

וְגַם הָאֹבֶךְ הַיּוֹמְיוֹמִי
אֶת צֵל הָעֶרֶב אוֹגֵר.
… אֲבָל שְׁמוּרִים לִי בְּזִכְרוֹנִי
זְמַנִּים שֶׁמַּשְׁוִים יוֹתֵר.

הַחֶבֶל – שָׁכַנְתִּי בּוֹ לֹא מִכְּבָר –
הָיוּ צָרוֹתָיו אֵין סְפֹר.
עֵינַי הֶחְשִׁיכוּ, אַךְ אֵין דָּבָר,
זֶה לֹא עָצַר אֶת הָאוֹר.

הוֹבִילָה דַּרְכִּי בְּלִי לָמָּה וְאָן
מֵהַקַּרְפָּאטִים כִּמְעַט.
הָרִים וְעָרִים – הַכֹּל שָׁם קָרַן
וְרַן כְּמֵיתָר אֶחָד.

פוֹנְטָן עַל הַיָּם, צִ'ימְגָּן בַּמִּדְבָּר
כֹּרְכוּ בְּיַחַד לְשִׁיר.
לְבָנָה, צַפְצָפָה, דֹּלֶב, עַרְעָר
הֵגֵנּוּ בְּיוֹם סַגְרִיר.

הַשִּׁיר הָרוּסִי עָלַי הֵגֵן
מֵעֹל הַשָּׁוְא הַכְּלָלִי.
לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל – וְלָרֹחַב גַּם כֵּן –
אֶחָד הָיָה גּוֹרָלִי.

דָּרוֹמָה, נֶגְבָּה וָקֵדְמָה, אַךְ
מִפֶּרְם – מַעֲרָבָה קְצָת.
הַרְחֵק אוֹתִי הַזֶּרֶם מָשַׁךְ,
הָאֵל בִּבְרִיּוֹת זָבַד.

כֻּלִּי טָבוּל בְּחֹרֶף וּסְתָו,
וְלֹא קַלִּים הַקֵּיצִים,
אֲבָל הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה שָׁב,
שָׁם הָאוֹרוֹת נוֹצְצִים.

לְיוֹ"ד־יוֹ"ד־מִזְרָח, אֶל הַגְּבָעוֹת
אֲשֶׁר מִתַּמְּרוֹת לְהַכְבִּיר.
גַּם כָּאן יֶשְׁנָן עֲלָטוֹת נוֹרָאוֹת,
אֲבָל הַבַּיִת מֵאִיר,

בֵּיתִי – אֶת אָבִי הֵבֵאתִי לְשָׁם,
גַּם אֶת אָחִי וּבָנַי.
אָז מָה אִם הָאַרְמוֹן מוּקָם
יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה מִדַּי?..

מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשָּׁנִים
שֶׁהִתְיַצְּבוּ לְמִסְדָּר?
לֹא מִתְחַנְּפִים לְאָפְנַת הָאַקְלִים
לֹא גֶּפֶן וְלֹא תָּמָר.

וְנָס אָחוֹרָה חַיָּל אַמִּיץ,
מֵעֵין בַּדְחַן הַקִּרְיָה.
וְהַשּׁוֹפֵט אֶת אַרְסוֹ מֵפִיץ,
וְאַדְמָתִי בּוֹכִיָּה.

הִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
וּמַה לֹּא זָב בָּהּ בִּכְלָל? –
אַךְ זֶה שֶׁנִּסְחַף, נִשְׁטַף, נָטַשׁ
אֶל הַחֶשְׁבּוֹן לֹא נִכְלַל.

לֵךְ לְךָ! הִתְיַשֵּׁר עַתָּה
וָלֵךְ, בִּגְלַל וְלַמְרוֹת –
מַלְכֻיּוֹת, כִּסְלֵוִים הֵם בְּנֵי תְּמוּתָה,
אַךְ מְנַצְנְצִים הָאוֹרוֹת –

לַבַּיִת שֶׁלֹּא יְחֻלַּק בְּגָדֵר,
צַמֶּרֶת וְשָׁרָשִׁים.
יְרוּשָׁלַיִם – מִשָּׁם תְּסַנְוֵר,
חֶבְרוֹן – מִבֵּין הַטְּרָשִׁים.

הָאוֹר לֹא עָיֵף, לִבְעֹר עוֹד יָכוֹל.
רָאִיתָ – אֱמֹר יְשִׁירוֹת.
וְיֵשׁ עוֹד לִמְצֹא אֶת הַזְּמַן לִשְׁתֹּל
אֱגוֹזִים – שְׁלוֹשָׁה לְפָחוֹת.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן