חדשות

הַשְּׁבִיתוֹת,  הַכְּרוּזִים, וְהָעֹנִי,
הָרִיצוֹת  בַּמֶּרְחָב  הַמְדִהים…
שְׁנַת  י"ט  –  נֶעֱשְׂתָה  יְהוּדֹנֶת
קוֹמִיָסר  בְּמִלְחֶמֶת  אָחִים.

לֹא  יָדְעָה  לְכַבֵּס  אוֹ  לָלֶדֶת,
לֹא  הָיְתָה  הִיא  בַּת  זוּג,  גַּם  לֹא  אֵם.
"מַהְפֵּכָה!"  –  הַמִּלָּה  הַבּוֹדֶדֶת
נִשְׁאֲרָה  בְּמוֹחָהּ  הַפּועֹםֵ.

הַנּוֹצָה  הַצֵּ'קִִיסְטִית  זוֹהֶרֶת,
בַּחַלּוֹן  הָיָרֵחַ  מַלְבִּין,
וְשׁוֹתֵק  צַעֲצוּעַ  הַיֶּרִי
שֶׁמֻּצְמָד  לֶחָגוֹר  מִיָּמִין.

כְּמוֹ  גָּאוֹן  אֲמִתִּי  מְרֻשֶּׁלֶת,
לְבָנָה,  כְּמוֹ  נָבִיא  מִתְנַזֵּר,  –
עַל  קֻלָּּה  כְּחֻמְרָא  לֹא  מוֹחֶלֶת
לְכָל  מִי  שֶׁמָעַד  אוֹ  וִתֵּר.

רַק  מַחְשֶׁבֶת,  כָּמוֹהָ  כְּפֶלֶד,
לְכָל  נֵתַח  חַיֶּיהָּ  חָדְרָה.
פַּחֲדוּ  הָאוֹיְבִים  פַּחַד  יֶלֶד,
וּקְרוֹבֶיהָ  הִרְגִּישׁוּ  מוֹרָא.

אַךְ  הַזְּמַן  מִתְקַדֵּם  –  הַלְאָה,  הַלְאָה:
הוּא  לְשׁוּק  וְנוֹחוּת  מִתְהַפֵּךְ.
מְלְּמַטָּה  וְגַם  מִלְּמַעְּלָה
לֹא  מַמָּשׁ  מְבַרְכִים  עַל  בּוֹאֶךְ.

אַךְ  הָעֵת  לִפְעֲמִים  מְתַקֶּנֶת,
וְאוֹתָךְ  מִשִׁכְחַת  הַכָּבוֹד
שׁוּב  יַזְמִינוּ  לָעִיר  הַסּוֹאֶנֶת,
בְּאוֹתוֹ  הַמִּשְׂרָד  לַעֲבֹד.

בְּחֶדְרֶךְ  בּוֹ  שְׁחִיתוּת  לֹא  זוֹחֶלֶת,
בּכוּכֶךְ  הַנָּקִי  הַמּוֹרָם  –
בְּפַשְׁטוּת  וּבְיֹשֶׁר  הַיֶּלֶד
יוֹם  וָיוֹם  תַּחְקְרִי  בְּנֵי  אָדָם.

בְּנֵי  הַזַּן  הֶחָדָשׁ  שֶׁהִסְפִּיקוּ
לְאַכְלֵס  אֶת  חֲלַל  הַמִּשְׂרָד,
יִקְרְאוּ  לָךְ  "זְקֵנַת  הָעַנְתִיקָה"
בְּגַסּוּת  מְחַבֶּבֶת  כִּמְעָט.

כָּל  אֶחָד  לְקָוֶהוּ  מַגִּיַע.
תֵּיעָרֶךְ  הַשְּפִיטָה  הַמְּהִירָה  –
בְּאַרְצֶךְ  הַסּוֹבְיֶטִית  יַסִּיעוּ
גַּם  אוֹתָךְ,  בְּלִוּוּי  הַשְּׁמִירָה.

לֹא  תִּרְאִי  הֲנָחוֹת  מֵהַשֵּׁבֶט.
לְכֻלָּם  שִׁוְיוֹנִי  הַמִּשְׁטָר.
נְזִירָה,  וְזוֹנָה,  וְגָנֶבֶת
זֹאת  תִּהְיֶה  סְבִיבָתֶךְ  לְאַלְתָּר.

בְּלִי  מִכְתָּב  כָּלְשֶׁהוּ,  בְּלִי  מִשְׁלוֹחַ,
עַל  קְרָשִׁים,  בִּצְרִיפִים  מַצְחִינִים
חֲשׁוּכִים  תִּשְׁמְרִי  עַל  הַכּוֹחַ
לְבַלּוֹת  שָׁם  י"ד  שָׁנִים.

כֶּשֶׁחַדּוּת  אֶת  פָּנֵיהָ  תּוֹפֶסֶת
מִסָּבִיב  לְמַבַּט  הֶָאְקָּדח,
הַבִּירָה  מְצַוָּה  לָהּ  בְּחֵֶסֶד
לַחֲזֹר  לְבַסּוֹף  אֶל  הַכְּרָךְ.


בַּשִּׁכּוּן  הֶחָדָשׁ  הַגָּבוֹהַּ
הָעֳנְקוּ  דִּיּוּרִים  לַסּוֹפְרִים.
אַחֲריהָ  בִּסְנִיף  בָּנְק  הַדּוֹאַר
קָם  אֲנִי  בְּאֶחָד  הַתּוֹרִים.

יֵשׁ  לוֹמָר:  דְּעָתִי  לֹא  נִטְרֶפֶת
(לֹא  חַסְרוּ  רְשָׁמִים  בְּחַיַּי)
כְּשֶׁרוֹאֶה  אֲנִי  אֵיךְ  הִיא  דּוֹחֶפֶת
לַחַלּוֹן  אֶת  פִּנְקַס  הַגִּמְלַאי.

1963 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן